פעיל בארגון זכויות אדם א', מתנדב בתצפית על מחסום בשומרון: אני מזדהה עם המשימה – מניעת טרור, הגנה על אזרחי ישראל, הצלת חיים. לכן, אני תומך במחסומים, אני תומך במשימה, אני יודע שזו משימת קודש שכל מי שערך חיי אדם קדוש בעבורו, צריך לתמוך בה. אני תומך בחיילים המבצעים אותה. אני מודע למעמסה הרגשית בה הם נתונים. אני מודע לגילם הצעיר ולחוסר ניסיונם. אני בא להיות אתם במחסום, מתוך אמפתיה, ומתוך רצון שיבצעו את תפקידם בצורה הטובה ביותר מכל הבחינות, גם מבחינת טוהר הנשק, היחס הנאות לאוכלוסיה אזרחית, יחס לזקן, לחולה, לאישה הרה וכו'. קודם כל מבחינה מוסרית. וגם מבחינת תדמיתה של ישראל. אני מודע לכך שיש קמפיין של דה לגיטימציה נגד מדינת ישראל, ובמסגרתו ניסיון להשחיר את פניה. צעדים שאינם הכרחיים למשימה ופוגעים באוכלוסיה אזרחית, משרתים את הקמפיין הזה ופוגעים במדינת ישראל. לכן, אהיה שם כדי לעזור, כדי להסביר, כדי ללמד. כן, גם להעביר שיעור על "ואהבת את הגר", למשל.
אם ראיתי חייל מתעלל, מכה וכו' – אדאג שיעמוד לדין. אבל אם אראה חייל מתנהג בחוסר התחשבות, ידבר בחוסר נימוס, ינהג בחוסר כבוד לזקן - אשוחח אתו, אשוחח עם מפקדו, לא כדי לטייח אלא כדי לתקן. אם החיילים יראו בי מי שבא לסייע לאויב, לא תהיה לי כל השפעה עליהם, להיפך. ובצדק. אם הם יראו בי חבר שבא לעזור, תהיה לי השפעה עליהם.
פעיל בארגון זכויות אדם ב', מתנדב בתצפית על מחסום בשומרון: אקיבוש משחית. אקיבוש מדכא. אני מזדהה עם הפלשתינאים המדוכאים ומאמין בזכותם ל"התנגדות". מדינת ישראל היא מדינה קובשת, עם ישראל (אם יש בכלל דבר כזה, הו כמה אני שונא את הביטוי הלאומני הזה) הוא עם קובש. המחסום הוא אמצעי של אקיבוש לדכא את האוכלוסיה. הוא נועד לפגוע באזרחים, למרר את חייהם, לייאש אותם ולהשפיל אותם. אני חייל במערכה נגד אקיבוש. למערכה הזאת דרכים רבות, ואני פועל, ברגע זה, באחת מהן – תצפית על המחסומים. כמו צלם טבע שימתין שבוע עד שיראה תופעה המצדיקה תמונה, כך אני אמתין שבוע עד שאראה תמונה שתשרת את המטרה. כמו צייד שיארוב לציִד יום שלם, כך אני אארוב יום שלם לרגע שבו אראה תמונה השווה אלף מילים. למשל, אם פלשתינאי יתגרה בחייל, יקלל אותו, יצליח להוציא אותו משלוותו, ואז החייל ידחוף אותו, בתוך שניה כל העולם יראה חייל דוחף בגסות פלשתינאי. ואם זכיתי וזה קרה לי היום פעמיים – מה טוב. ואם עוד עשרה ציידים כמוני, בעשרה מחסומים, הצליחו השבוע למצוא עשר תמונות – זה שווה עשרת אלפים מילים של גדעון לוי. בניגוד לחיילי צבא אקיבוש, שמשרתיו הם אנשים חסרי מצפון (כלומר אינם "סרבני מצפון") ש"רק מילאו פקודות", אני יפה, טהור, מתקדם, הומניסט, נאור. אני היפוכם של החיילים האלה. אני שונא אותם. וחלומי הרטוב, פסגת חיי, יהיה אם אצליח להביא קלגס להאג.
****
לאחרונה קם ארגון מתנדבים, פעילי זכויות אדם ציונים – "זכויות אדם כחול לבן". אין לי ספק שהם יתרמו לזכויות האדם אלף מונים יותר מארגוני "זכויות האדם", הנושאים לשווא את שם "זכויות האדם" כקרדום לחפור בו, כחלק ממאבק פוליטי נגד ישראל.
* "מקור ראשון"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
