הבלוג של אורי הייטנר

כי אישה כושית לקח / אל תקרא לי שחור

פינתי השבועית ברדיו "אורנים" 20.5.13

בפרשת השבוע, אותה נקרא בשבת, פרשת "בהעלותך", מסופר על מרים אחותו של משה, ש"דיברה ואהרון (מושג בעייתי ולא לגמרי פתור – האם אהרון היה פאסיבי או שגם הוא היה שותף לדיבור) במשה, עד אודות האישה הכושית אשר לקח, כי אישה כושית לקח". על כך היא נענשה בצרעת ואנו זכינו לתפילתו הקצרה והמרגשת של משה להחלמתה: "אל נא, רפא נא לה".

מן הסיפור הזה למדים חז"ל לקח גורף, שמחלת הצרעת היא תוצאה ישירה של לשון הרע ורכילות. ובאשר לאישה הכושית שלקח משה – הסיפור הזה הוא המקור היחיד לכך, ולא ברור האם אשתו ציפורה הייתה כושית, או שמדובר באישה נוספת.

את הסיפור הזה דרש דן אלמגור, בשירו "כי אישה כושית לקח" שכתב למחזמר "אל תקרא לי שחור", באמירה שהאירוע המכונן בחייו של משה היה לקיחת האישה הכושית לאישה. זו הסיבה והמסובב לכל מה שקרהו בהמשך חייו. בזכות העובדה הזאת הוא נבחר להיות גדול הנביאים, אהוב ה', האיש שזכה לכל הפלאים, לכל ההצלחות ולכל הניצחונות. אך בשל העובדה הזאת, העם לא היה מוכן לקבל אותו ולסלוח לו, חרף כל ההצלחות, ועל כך זעמו עליו גם אחיו ואחותו ולא סלחו לו עד אחרון ימיו. בזכות האישה הכושית עורו קרן, בזכותה הוא זכה לראות את הירדן, אך בגללה הוא מת בהר נבו בודד, ולא זכה להיכנס לארץ ישראל.

השיר מלא סימפטיה למשה על בחירתו וטוען שבכך הוא גם מילא את רצון ה', חרף זעם העם והמשפחה. אבל הסוף הוא סוף טרגי. בזכות האישה הכושית הוא זכה לכל ההצלחות, אך לכאורה בעטיה הוא הופלה ולא הורשה להיכנס לארץ, ובכך יש בהחלט ביקורת כלפי החלטת האלוהים. יש כאן מירמור, בנוסח הכושי עשה את שלו, הכושי יכול ללכת.

"אל תקרא לי שחור" הוא מחזמר רוק שכתב דן אלמגור ועלה על הבמות ב-1972, בביצוע להקה בת 7 זמרים ובהם רותי נבון, עוזי פוקס, אברהם פררה ודודו זר. המחזמר עסק בסוגיית השחורים בארה"ב ומאבקם לשוויון ולחופש. כמו מאבקם של השחורים בארה"ב, גם המחזמר "אל תקרא לי שחור" הושפע מאוד מהתנ"ך, גיבוריו וסיפוריו. השיר המצליח ביותר של הלהקה, בזמן אמתי ובמבחן הזמן היה "יום יבוא", המבוסס על נאומו של מרטין לותר קינג "יש לי חלום" ואותו השמענו בפינה זו לקראת פסח בשנה שעברה. בני נגרי הלחין גם את השיר הזה, כמו את כל שירי המחזמר.

והאיש משה זכור לטוב / כי אישה כושית לקח / ולא קם נביא גדול כמותו / כי אישה כושית לקח / הוא זכה לכל אותם פלאים / כי אישה כושית לקח / ויאהב אותו האלוהים / כי אישה כושית לקח. // ומשה גבר על כל אויביו / כי אישה כושית לקח / והוריד לארץ לנו שליו / כי אישה כושית לקח / והבקיע דרך במדבר / כי אישה כושית לקח / והמתיק מימיו של נחל מר / כי אישה כושית לקח. / הוא זכה לגבור על עמלק / כי אישה כושית לקח / את סיחון מעל דרכו סילק / כי אישה כושית לקח / הוא החריד עמים וממלכות / כי אישה כושית לקח / ונבחר לתת את הלוחות. // ויקצוף העם כולו חרון / כי אישה כושית לקח / זעמו מרים ואהרון / כי אישה כושית לקח / לא סלחו לו עד אחרון ימיו / כי אישה כושית לקח / אך משה אותה מכל אהב / כי אישה כושית לקח. // והאיש משה כולו קורן / כי אישה כושית לקח / הוא זכה לראות את הירדן / כי אישה כושית לקח / אל הארץ לא הורשה לבוא / כי אישה כושית לקח / והוא מת בודד על הר נבו / כי אישה כושית לקח.