הבלוג של אורי הייטנר

* הח"כים החרדים המתלהמים והתקשורת החרדית הפרועה אשמים בהסתה שהובילה לניסיון הלינץ' בחייל צה"ל בקסבה של מאה שערים.

* לינץ' של יהודים בחייל צה"ל, חמור ומזעזע הרבה יותר מלינץ' של ערבים בחייל צה"ל.

* לימוד תורה הוא ערך יהודי גדול. וכבר אמרה הגמרא, במסכת קידושין, "גדול תלמוד, שתלמוד מביא לידי מעשה". במחלוקת מה חשוב יותר, התלמוד או המעשה, הבכורה ניתנה לתלמוד, מאחר והוא המביא לידי מעשה. ומכאן, שגדולתו של התלמוד נמדדת במעשה אליו הוא מביא. למשל, לומדי תורה שהיו לגנבים, לא עלינו – נפקפק בגדלות התורה שהם למדו. הוא הדין בלומדי תורה, שתלמוד תורתם הביא אותם לידי השתמטות; השתמטות "ברשות התורה", כביכול. תלמוד כזה אינו אלא מינות.

* האם אלה שהתנפלו ביום א' על הממשלה בעקבות אימוץ מסקנות ו' פרי, וזאת בשם ערך תלמוד תורה, כביכול, קראו יום קודם את פרשת השבוע (מטות-מסעי)? האם הם קראו את שאלתו – התרסתו של משה רבנו כלפי השבטים ראובן וגד: "האחיכם יצאו למלחמה ואתם תשבו פה"?!

* הבריון אלון חסן, היו"ר המושעה של נמל אשדוד, מארגן התפקדות המונית למפלגת העבודה, כדי להדיח את שלי יחימוביץ'. איני יודע האם יש לו סיכוי להצליח בכך, אבל עצם הניסיון מעיד על הבעייתיות המהותית, מבחינה דמוקרטית, בשיטת הפריימריס. זו פִּרְצָה הקורצת לבעלי זרוע, ליזום השתלטות עוינת על מפלגות. איש לא ייפול מהכיסא אם יימצאו בהתארגנות הזאת טביעות אצבעות של עמיר פרץ.

* הפיוס עם תורכיה היה כלא היה. בסך הכל ארדואן (בסיוע אובמה) הצליח לסחוט מנתניהו התנצלות ישראלית, על הפרובוקציה התורכית בפיגוע מרמרה, מתוך רצון להשפיל את ישראל. כעת אומרת הכותרת שנתניהו חש שעבדו עליו. עבדו עליו? הוא עבד על עצמו.

* ראש האופוזיציה הסורית מציע לאסד הפסקת אש בחודש הרמדאן. האם יש סיכוי שההצעה תענה? חיובי. האם יש סיכוי שהסכמה כזו תכובד? שלילי.

* המאפיין את מלחמות האזרחים של שכנינו ובעיקר בסוריה, הוא העדר כל קווים אדומים, כל חוקי מלחמה, כל עכבות. המטרה – להשמיד. בלי לחוס על זקן, אישה וילד. רצח המוני, בלתי מוגבל. אכזריות טוטאלית. ואם כך במלחמותיהם הפנימיות, נקל לשער מה היה קורה במלחמותיהם נגד האויב המוחלט – אנחנו, אילו רק היה הדבר בידיהם. ולכן, אסור לישראל לעולם להתפשר על ביטחונה. ולעולם אל לה להשלות את עצמה שיש משהו שהאויב ימנע מלעשות, אם נאבד את ההרתעה.

* אני שומע את הקולות ממצרים, משני הצדדים: "אנחנו מוכנים למות", "אנחנו רוצים למות", "נקריב את חיינו", "נקריב את ילדינו". מוות, מוות ומוות. פחד מוות!

* אני שומע את הקולות בתוכנו, המתקנאים בשכנינו. "הנה, הם יוצאים לרחובות. ואנחנו?" ואילו אני שמח להיות שייך לעם שתרבותו היא "ובחרת בחיים", שתורתו תורת חיים, ואני רוצה להתבדל מהמרחב שבו אנו חיים ומתרבותו, ומבקש להבטיח את ביטחוננו וביטחון ילדינו, ולהבטיח להם חיים של שגשוג, רווחה וצדק חברתי. בלי "להשתלב במרחב".

* וכדי להסיר ספק – אני בהחלט בעד יציאה לרחובות ולא אחת יצאתי ולבטח עוד אצא לרחובות. אך באופן דמוקרטי, כחלק מן החיים הדמוקרטיים ומתוך הערכת הדמוקרטיה הליברלית שבה אנו חיים, גם כאשר אני כועס, מתנגד, מתקומם נגד ממשלה זו או אחרת, על מדיניותה והחלטותיה.

* וכשאני מדבר על הדמוקרטיה הליברלית שאנו חיים בה, אין בפרשת "העצור הנעלם"  כדי לסדוק ולו במאומה את הקביעה הזאת. למה? איך מסתדרת העלמת עצורים עם דמוקרטיה ליברלית? לא מסתדרת. אבל בישראל אין עצורים נעלמים.

אם, כפי שנאמר, מדובר בתנאי מעצר ואיפול כמו של בן זיגייר, הרי בפירוש אין כאן "עצור נעלם". כל הארכות המעצר של בן זיגייר היו בהחלטת בית משפט, תנאי המעצר והאיפול הביטחוני היו בבקרה משפטית אישית של נשיאת בית המשפט העליון לשעבר דורית בייניש. לרשות העצור עמדה סוללה של חמישה עורכי דין, מהבכירים בישראל, שפגשו אותו תדיר. הוא היה בקשר רצוף, כולל ביקורים, עם בני משפחתו בארץ ובחו"ל. כל זכויותיו כובדו. אולם חל איפול על שמו ונסיבות העבירה שלו, מטעמים של ביטחון המדינה והגנה על חיי אדם. ואם אפילו עו"ד אביגדור פלדמן, שאינו חשוד בביטחוניזם, רחמנא לצלן, מגדיר את העבירה של "איקס "2 כחמורה הרבה יותר משל זיגייר, אין כל סיבה להטיל דופי בצורך באיפול על המקרה.

היפוכה של דמוקרטיה מתגוננת היא דמוקרטיה מתאבדת.

* אפרופו פרשת "איקס 2" – פרשת ההאזנות בארה"ב מעידה, שאפילו ממשל אובמה, החלום הליברלי הרטוב, מבין שאחריותו למנוע הפיכת ה-11 בספטמבר למרכיב קבוע באורח החיים האמריקאי, מחייבת לעתים פגיעה מידתית בזכויות אזרח. גם אובמה מבין שהיפוכה של דמוקרטיה מתגוננת הוא דמוקרטיה מתאבדת.

* מי שטוען שבדמוקרטיה אין מקום לסודות ביטחוניים, אינו אלא שרלטן.

* "חדשות בן עזר"