הבלוג של אורי הייטנר

השבת, פרשת "שופטים", אנו מציינים חמש שנים לקיומה של קבלת השבת השבועית באורטל.

קבלת השבת, וכמוה גם הדפוסים והמסורות היהודיים של קהילתנו בחגים, הם ביטויים נאים של צביוננו היהודי. אולם צביון יהודי אינו מתבטא רק בהיבט התרבותי אלא בראש ובראשונה בהיבט הערכי.

אחד הערכים הגדולים והחשובים ביהדות הוא ערך הצדקה. לצערי, יש המעמידים אותו כמנוגד לערך הצדק – מצד אחד, המתנגדים לצדק חברתי וממירים אותו בפילנתרופיה בלבד, על פי המורשת התאצ'ריסטית ומצד שני,  אלה הרואים בחובת המדינה והממשלה את חזות הכל ומשחררים את הפרט מאחריות ומעשיה.

היהדות מעלה על הנס את ערך הערבות ההדדית – "כל ישראל ערבין זה בזה", ומהגשמת הערך הזה אין פְּטוֹרִים; הוא מחייב את הכלל ואת הפרט, את המדינה, את הקהילה, את העסקים, את החברה האזרחית ואת האנשים כפרטים.

"אפילו עני המתפרנס מן הצדקה יעשה צדקה", נאמר בתלמוד בבלי (גיטין ז ב). כלומר, אפילו עני, שאינו מסוגל לפרנס את עצמו ונאלץ להיעזר בצדקה כדי לקיים את משפחתו, מחויב בצדקה, כלומר מחויב לתת מעט מן המעט שיש לו למען הזולת. הרמב"ם הגדיר סכום מינימום שפחות ממנו לא ייחשב כמילוי חובת הצדקה. הצדקה, ביהדות, היא שילוב של וולונטריות ("כל איש כאשר ידבנו לבו") עם חובה.

למה נדרש עני לתת לזולת? כיוון שעצם הנתינה היא ערך והיא חשובה לנותן לא פחות מאשר למקבל; היא מחנכת אותו להיות אדם טוב יותר, בעצם תרומתו לזולת.

אנחנו איננו עניים, חלילה. רחוקים מכך. וגם בשנה שבה נדרשים מאתנו קיצוצים בתקציב, ובשנים שבהן אנו נוטלים על עצמנו משימה כבדת משקל כמו הצמיחה הדמוגרפית שהנה עתירת הוצאות (עלויות השיכון) המחייבת אותנו לצמצם במקומות אחרים, עדין אנו רחוקים מרחק עצום, מרחק של יום ולילה, מכל הגדרה של עוני. ואם אפילו עני מחויב בצדקה, קל וחומר בן בנו של קל וחומר, שאנחנו מחויבים.

צרכי החברה בתחומים שונים מרובים, המדינה הולכת ונסוגה ממחויבויותיה החברתיות ומקהילה ערכית ומשימתית כמונו נדרשת החובה לתרום למען הזולת, למען החברה שבתוכה אנו חיים. תמיד תרמנו, איני בטוח שתרמנו במידה מספקת, ומן הראוי שנמשיך לעשות זאת גם בעתיד.

יוזמתו של רן בנדון – הקמת צוות לנושא התרומות, ראויה מאוד, הן בכך שהיא מעלה את המודעות לחשיבות התרומה, והן בכך שהיא ממסדת את התרומות בהליך ציבורי תקין יותר של ההחלטה למי לתרום וכמה.

אני שולל מכל וכל את דבריו של סלבה נגד התרומה בעידן של קיצוצים. סלבה מציע להעלות את הנושא לאסיפה – אדרבא. מן הראוי שאסיפת אורטל תדון בסוגיה ערכית כזו. אני בוטח בחברי אורטל שלא יחליטו לקפוץ את ידינו בשל הצורך בשיפוץ גגות.

* מידף - עלון קיבוץ אורטל