הבלוג של אורי הייטנר

תגובה לצביה ולדן az ma atem omrim , "הארץ" ספרים, 4.9.13

בספרו "סיפור ימיי", כותב זאב ז'בוטינסקי: "די-מוֹנזי, מדינאי מפורסם בצרפת וידיד הציונות, שאלני פעם אחת: 'את הכל בציונות אני מבין, מלבד ענין השפה'. וסיכם לפני, בחריפות-ניתוח רבה ובהגיון מצוין, המון נימוקים מכריעים כנגד הדיבור העברי, המהרס כל גשר בין התרבות העולמית לבין 'העם שהתרבות הזו היא יצירתו'. חיפשתי תשובה מספקת ולא מצאתי, ועניתיו: 'ואף-על-פי-כן, עברית; מדוע? – ככה'. די-מוֹנזי הרים שתי ידיו ואמר: 'עתה אני מבין. הצדק אתכם. תשוקה שאין לה פירוש היא למעלה מכל הפירושים'".

ז'בוטינסקי עצמו, שהיה קנאי לעברית ומהבולטים שבמחייה, היה גם בין הוגי רעיון לִיטוּנָהּ של העברית, כלומר כתיבתה באותיות לטיניות. גם איתמר בן אב"י, בנו של אליעזר בן יהודה, הילד הראשון שגדל בשפה העברית ואף הוא קנאי לעברית, היה שותף ליוזמה. הלשונאי פרופ' עוזי אורנן, בן ה-90, אף הוא חובב שפת עבר מושבע, מטיף לכך עד היום.

בעיניי, זהו רעיון גרוע מאין כמותו, אף שיש היגיון רב מאחוריו, בעיקר בשל הקושי בקריאה בלתי מנוקדת. למה? ככה.

כלומר, בשל אותה תשוקה שאין לה פירוש, שהיא למעלה מכל הפירושים. כפי שלא היה כל סיכוי לתכנית אוגנדה, כיוון שלא תתכן זיקה לאומית יהודית אלא לא"י, וכפי שלא היה כל סיכוי לתחיה לאומית יהודית ללא השפה העברית, כך אין כל סיכוי שרעיון הליטון יתקבל, בשל התשוקה לכתב העברי, שכמו התשוקה לשפה העברית היא מעל לכל היגיון. היא מהותנו התרבותית.

בדיוק כפי שהעברית היא שפתנו כך הכתב העברי הוא הכתב שלנו; גם כאשר השפה העברית הייתה רק שפת תפילה וקריאה בתורה ושפת התקשורת הכתובה של האליטות האינטלקטואליות של העם היהודי - הכתב העברי היה נהוג ברחבי העולם היהודי, ובו נכתבו האידיש, הלדינו (עד אמצע המאה ה-19, אז החלו לכתוב שפה זו באותיות לטיניות) והערבית היהודית, וקודם לכן הארמית. אין זה מתקבל על הדעת, שדווקא בתקופת התחיה הלאומית של העם היהודי, הגולם יקום על יוצרו.

תיקון קטן לדבריה של ולדן – היא ציטטה את ז'בוטינסקי ככותב "בראשית היה – האומה". הציטוט המדויק הוא "בראשית ברא אלוקים את האומה" (מעניין שז'בוטינסקי, החילוני המובהק, השתמש במקרה זה בביטוי "אלוקים"). במקומות אחרים הוא כתב: "בראשית ברא אלוהים את היחיד", "בראשית ברא אלוהים את תביעתי" ו"בראשית ברא אלוהים את הפוליטיקה". ריבוי ה"בראשית"ים מעיד על מורכבות השקפת עולמו הלאומית - ליברלית.

* "הארץ" ספרים