הרומן שלי עם "על הצפון", החל שנים אחדות לפני ייסודו – בהיכרותי עם איצי ברתנא. איצי ערך באותם ימים את "הדף הירוק" (לימים "הזמן הירוק"). אני כתבתי טור ב"קיבוץ" (לימים "הקיבוץ" והיום "ידיעות הקיבוץ"). כמחאה על כך שמאמריי קוצרו, שלא לרוחי, החלטתי לחצות את הגדר ולעבור לעיתון המתחרה. זה לא היה מובן מאליו, שכן היה זה עיתון של תנועה אחרת – הקיבוץ הארצי, ומבחינה פוליטית הייתי הרבה יותר רחוק ממנה. אולם מהר מאוד חשתי ב"דף הירוק" מאוד בבית, בזכות איצי, העורך. באותם ימים אבי עבד בדפוס "על המשמר", בו ישבה מערכת העיתון. בגיחותיי לעיר נהגתי לבקר את אבי, ובהזדמנות זו לפגוש גם את איצי, מה שחיזק את הקשר ותחושת הבית.
המשכתי לכתוב ב"דף הירוק" עד שאיצי סיים את תפקידו, ואז חזרתי ל"קיבוץ". זמן קצר טרם סיום תפקידו, זימן אותי איצי לפגישה, בה סיפר לי על העיתון "על הצפון" שהוא עומד להקים וביקש ממני להצטרף למערכת. הופתעתי מכך שאיצי בחר להצטמצם לעיתון מקומי ועוד לביטאון של מועצה. על כך השיב לי איצי שתי תשובות. האחת, היא שהוא אוהב לכתוב לאנשים על מה שהכי נוגע להם, ושום דבר אינו נוגע להם כמו המתרחש בביתם. השניה, היא ש"על הצפון" לא יהיה עוד בטאון מועצה, אלא משהו אחר לגמרי, והזמין אותי, כחבר מערכת, להיות שותף לעיצובו. כמובן שהסכמתי. מעבר לעניין האישי והמקצועי, שירתתי באותם ימים כדובר ועד יישובי הגולן בתקופת המאבק על הגולן, וראיתי בחברותי בעיתון של שכנינו מהגליל העליון שליחות.
בשנה – שנתיים הראשונות אכן פעלה מערכת, אותה הנהיג איצי בסיועה של רונית יהל, ואני הייתי חבר בה. בנוסף לטור הפובליציסטי, פרסמתי ראיונות, ובהם עם בניהם של עקורי אקרית; עם דיוויד ספלמן, אז חבר גונן, על גיורו וחזרתו בתשובה; עם תא"ל (מיל') עוזי קרן מעין גב, שהצטרף להנהגת ועד יישובי הגולן; עם אורי לוברני, מתאם פעולות הממשלה בלבנון; עם אלוף (מיל') יוסי פלד לאחר שחרורו מצה"ל; עם מזכ"ל הקיבוץ הארצי עמירם אפרתי מקיבוץ דן; עם מקס ברוך, המנכ"ל לשעבר של "מפרו" הגושרים, ששבר שתיקה של שנים וסיפר לראשונה את גרסתו על עלייתו ונפילתו של הסופט-אנד איזי ועוד. כמו כן, כתבתי כתבות ענק בגיליונות ראש השנה, בהן בחרתי את איש השנה.
במשך הזמן המערכת התפרקה ואיצי היה המערכת. גם אני צמצמתי את כתיבתי בעיתון והתמקדתי במאמרים. במשך עשרים שנה כתבתי לכל גיליון (למעט "שביתה" לגיליונות אחדים, במחאה על כך שמאמר שלי לא פורסם).
במבט לאחור, אין ספק שאיצי עמד בהבטחתו – "על הצפון" לא היה עוד ביטאון מועצה רגיל. ביטאוני מועצה הם בדרך כלל שיעמומונים; פמפלטים פרסומיים על נייר כרומו נוצץ, להאדרת שמו של ראש הרשות. ואילו "על הצפון" הוא עיתון; עיתון ברמה, עם כתבות וראיונות מעניינים, עם טורים פובליציסטיים ועם מדור דעות פורה, פלורליסטי ופתוח.
באותם ימים ערכתי את "הרי גולן", עיתון ועד יישובי הגולן. ב-1997, הובלתי מהלך של איחוד ביטאוני המועצה האזורית גולן, המועצה המקומית קצרין וועד יישובי הגולן. בכל הדיונים על דמות העיתון הצגתי את "על הצפון" כמופת לעיתון אזורי משובח. ואכן, "ארץ הגולן" של אותם ימים, היה במתכונת וברוח דומה ל"על הצפון", בהבדל אחד – הוא שרד שנתיים בלבד.
וכמה ישרוד "על הצפון"? אחרי 20 שנה איצי יוצא לפנסיה והולך הביתה והרוחות המנשבות מעבירות את הקול, שעם עזיבתו של איצי, "על הצפון" יחדל להתקיים במתכונת הקיימת.
אני מקווה מאוד שהעיתון יהיה ברוח "על הצפון", כל כך שונה מביטאוני רשויות מקומיות.
איצי – תודה ובהצלחה בהמשך דרכך.
* "על הצפון"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
