הבלוג של אורי הייטנר

קונצרטינה וגיטרה / יונה עטרי ואילי גורליצקי

פינתי השבועית ברדיו "אורנים" 30.12.13

בשבועות האחרונים, כל הפינות הוקדשו לזכרם של אמנים שהלכו לעולמם: אריק איינשטיין, ספי ריבלין, דני ליטאי, דידי מנוסי. היום אני שמח להתלות דווקא באירוע משמח – ימי הולדת.

בימים אלה שתי זמרות ישראליות חוגגות יום הולדת עגול. האחת – בת 80. השניה – בת 60. ושתי הזמרות הללו חולקות אותו שם משפחה – עטרי. מדובר בשתי האחיות: יונה הבכורה וגלי הצעירה. אמנם מדובר בפער גילים גדול מאוד, אולם ניתן להבין זאת כיוון שמדובר במשפחה עם שבעה ילדים. ראוי להזכיר גם את אחותן של השתיים שוש עטרי, שדרית הרדיו שנפטרה לפני שנים אחדות.

נברך את שתי האחיות, אולם נשמע רק אחת מהן. ומאחר ואת גלי עטרי כבר השמענו בשירים אחדים, הפעם נשמיע את יונה עטרי.

יונה עטרי, ילידת תימן, היא שחקנית וזמרת. היא הייתה סולנית ההרכב הראשון של להקת הנח"ל. היא הייתה חברה בלהקת "בצל ירוק". הופיעה עם יוסי בנאי ואבנר חזקיהו בהרכב "יוֹסִיחִזְקִיוֹנָה". באמצע שנות הששים כיכבה לצד אילי גורליצקי במחזמר "שלמה המלך ושלמי הסנדלר", שאלתרמן כתב את גרסתו העברית וסשה ארגוב הלחין את שיריו וב-1965 הם העלו את המופע "שוק המציאות" – שירים ופזמונים של אלתרמן, בלחנים של סשה ארגוב, משה וילנסקי ודובי זלצר. כמעט מיותר לציין שכל ארבעת היוצרים הנם חתני פרס ישראל.

מתוך "שוק המציאות" נשמיע את השיר "קונצרטינה וגיטרה".

אלתרמן נהג להבחין בין סוגות שונות של כתיבתו: השירה הלירית, שירי העת והעיתון ("הטור השביעי") והפזמונים – שירי הזמר, אולם לכל אחת מהן התייחס ברצינות רבה, ובכולם ליהטט כווירטואוז בשפה העברית. "קונצרטינה וגיטרה" הוא דוגמה לפזמון כזה.

לאהבה יש קסם מיוחד, היודע לנסוך רומנטיקה גם במצבים ... לא הכי רומנטיים. מה כבר יכול להיות רומנטי, בפרטי הפרטים של עבודתם של פקיד מכס ושל סניטרית? כאשר האהבה בין מרת נינה, שסניטר ותיק הייתה היא ובין מר זברה, שבנמל היה פקיד מכס לא זוטר, לאורך שעות היו יושבים הם ומנגנים ומזמרים בקצב רך, היא על הקונצרטינה – מפוחית יד, מעין מיני אקורדיון והוא עלי גיטרה, והיא השעינה את ראשה על כתפו ושרה, והאזינה לצלילה של הגיטרה. והם דיברו ודיברו ודיברו. היא סיפרה לו על מיני תרופות ומחלות וכל מיני כולירות, והוא שיתף אותה בסוגי מס ומטענים שעברו במכס, ממש... מרתק! אך כשהאהבה כבתה... איה אדון זברה? ואיה הגברת נינה?

שיר משעשע ומקסים, נאזין ליונה עטרי ואילי גורליצקי, בלחנו הנפלא של סשה ארגוב.

מרת נינה סניטר ותיק היתה היא.
מר זברה בנמל היה פקח.
את מלאכתם היו גומרים הם בין ערביים
ויוצאים מן הנמל, ואחר כך
בשעת פנאי היו הם מתיישבים בשניים
ומנגנים ומזמרים בקצב רך.

היא עבדה בקרנטינה
בתפקיד של סניטר.
הוא עבד, מאי נפקא מינה,
כפקיד מכס לא זוטר.
שמה היה, אמרנו נינה,
שמו היה, כנ"ל, זברה,
היא נגנה על קונצרטינה,
הוא ניגן עלי גיטרה.
ובכל ערב היא השעינה
על כתפו ראשה ושרה,
ופעמים היא האזינה,
לגיטרה טרה טרה.

טרטרה,
טרטינה,
מר זברה,
מרת נינה.
טרטינה,
טינטרה,
קונצרטינה
וגיטרה.

מרת נינה קודם כל היתה שואלת
מה נשמע בעבודה, ובקול עדין,
בליווי של צליל גיטרה מצלצלת,
הוא סיפר לה על מסי העקיפין
שיש לגבות אותם בדרך מקובלת
בתעריף של מצרכים ומטלטלים.

לצלילי הברקרולה
הוא סיפר על מס הבלו,
על סחורות בלי בנדרולה
שתופסים אותן או לא.
ועל הברחת רזרבים
של ולוטה בתוך תפר
ועל דבר מטען קונסרבים
שהיה נגוע דבר.
זאת סיפר הוא, מר זברה
בדברו עם מרת נינה
ובנגנו על הגיטרה
לצלילי הקונצרטינה.

טרטרה...

אחר כך היה אומר הוא: די, הפסקתי.
לו נשמע שיחת שפתייך היפות.
וסיפרה היא אז לאט ובאופן טקטי
על מחלות עונתיות לפי תקופות
וכמו כן על השרות הפרופילקטי
שנועד למניעת המגפות.

היא סיפרה לו על אנגינה
ועל ספירט וסקיפידר
ועל כל מיני רוטינה
של דלקת וקתר.
והוסיפה וסיפרה
בזמרה למר זברה
גם על כל מיני כולרה
של קוליטיס וחררה.
ועל חינה ורצינה
ועל שמן קיק היא שרה
בנגנה על קונצרטינה
לצלילה של הגיטרה.

טרטרה...

השתתק הזוג הזה. לא מנגן הוא.
כי הזמן את כלי הזמר מחדש.
אין רומנטיקה עכשיו, כי בזמננו
מרומנטיקה בורחים כמו מאש.
נינה אין וגם זברה כבר איננו,
אך קדחת יש עוד וקוליטיס יש.

יש אמבות אין מספר עוד
וגם ספירט וסקיפידר
ויש כל מיני חררות
של דלקת וקתר.
תחנת מכס לא נסגרה
וקימת קרנטינה
ויש בלו על כל סיגרה
ויש חינה ורצינה
אך איה אדון זברה
ואיה הגברת נינה
שנגנו על הגיטרה
לצלילי הקונצרטינה?

טרטרה,
טרטינה,
אי זברה?
איה נינה?
טרטינה,
טינטרה,
קונצרטינה
וגיטרה.