הבלוג של אורי הייטנר

לאורך שנותיי באורטל, עסקתי רבות בתחום הקליטה, בקדנציות רבות של תפקידיי כמזכיר וכרכז קליטה. כמו בכל תחום מתחומי החיים בקיבוץ, גם תחום הקליטה משתנה כל העת, בהתאם לשינויים בקיבוץ. והרי גם קיבוצים שיתופיים הם קיבוצים משתנים, והדינמיקה בהם רבה. היום, כאשר אורטל הציבה את הצמיחה הדמוגרפית (להלן צמ"ד) כיעדה העליון, בתכנית לקליטת 25 משפחות חדשות בתוך חמש שנים, יצרנו מבנה ארגוני חדש לתחום הצמ"ד, ובו אני משרת כמרכז צוות היכרות, המנהל את תהליך ההיכרות ההדדית בין הקיבוץ והנקלט עד ההחלטה הסופית על הקליטה. לאחר קבלת ההחלטה הסופית בידי צוות היכרות, המשך התהליך, עד הקבלה לחברות, עובר לאחריות ועדת קליטה.

חלק מתהליך ההיכרות הוא האבחונים השונים. שוני מהותי שהכנסנו לתהליך, שלא היה קיים בעבר, הוא האבחון הכלכלי, שנועד לאבחן את היכולת של המשפחה הנקלטת לעמוד בדרישות הכלכליות הכרוכות בקליטה באורטל ולהעריך את כושר ההתפרנסות שלה עם ההגעה לקיבוץ. הדרישות הכלכליות הן דמי קליטה בסך 200,000 ₪ והשלמת פנסיה על פי פנסיית המטרה של אורטל (שהיא גבוהה באופן משמעותי לעומת המקובל בתנועה הקיבוצית) בהתאם לגיל הנקלטים.

הדרישה להשלמת הפנסיה היא בת למעלה מעשרים שנה, מאז שפתחנו קופות פנסיה לחברים. ההחלטה על דמי הקליטה התקבלה לפני עשר שנים. היא נבעה מן העובדה שביום קבלת המשפחה לחברות, היא שותפה מלאה בכל הנכסים שיצרנו מיום הקמת הקיבוץ ומכך שהמשפחה מקבלת דירה. בתכנית הצמ"ד הנוכחית, החלטנו על בניה חדשה למשפחות הנקלטות, על חשבון הקיבוץ, עובדה המעצימה את הצורך.

כמו בכל הקיבוצים, גם אנו גילינו קושי בהבטחת עמידתם של הנקלטים בכל הדרישות, והגענו למסקנה שאין די במילתם ובחתימת חוזה, כיוון שגם כאשר המשפחה חותמת בתום לב ומתוך אמונה שביכולתה לעמוד בכל הדרישות, לא תמיד עומד הדבר במבחן המציאות.

יותר ויותר קיבוצים, שיתופיים ומופרטים, עורכים אבחון כלכלי לנקלטים. מהו האבחון הכלכלי? איך הוא נעשה? מה בודקים בו?

גדי פרנק, בן 66, חבר קיבוץ גונן, יועץ פנסיוני ומומחה לכלכלת משפחה, עובד בחברת "אקו" של קיבוץ שמיר – חברה לייעוץ פנסיוני, שעיקר עבודתה בקיבוצים. גדי מבצע את האבחונים עבור אורטל וקיבוצים אחרים. זהו תהליך מעניין, ולא כל כך מוכר לחברים שאינם נוגעים בדבר.

המשפחה הנקלטת הנשלחת לאבחון כלכלי, עורכת תהליך יסודי מאוד, לעתים ממושך. לא פעם סיפרו לי נקלטים, שבזכות התהליך הם גילו קופות שלא ידעו על קיומם; הפרשות אלו או אחרות ממקומות עבודה בעברם.

מהי כלכלת משפחה? שאלתי את גדי. "זו תורה כלכלית, שנועדה להביא לתכנון הכנסות מול הוצאות של משפחה. ההכנסות הן לרוב קבועות. ההוצאות משתנות, ולעתים חריגות, כמו שמחות במשפחה, להבדיל – אסונות, בעיות בריאות, צורך בעזרה לקרובים וכיו"ב. כלכלת משפחה מאפשרת לייעץ למשפחה כיצד לכלכל בתבונה את החלטותיה ופעולותיה הכלכליות ואיך להימנע מנפילות. כלכלת משפחה אינה מתמטיקה. היא מגיעה למקומות הסמויים ביותר של האדם ואף למערכת הזוגית". גדי עובד כיועץ לכלכלת משפחה בקיבוצים. "הקיבוצים שולחים אליי משפחות ומממנים את הליווי. לרוב, הליווי המקצועי פותר את הבעיה של המשפחה, אולם יש מקרים שבהם ההכנסה נמוכה מאוד ואין אפשרות להגיע לאיזון, ואז אני מערב את גורמי הרווחה בקיבוץ, כדי לנסות לפתור את הבעיות".

הסיוט של הקיבוץ הקולט, הוא מפני קליטת משפחות שלאחר קבלתן לחברות תמצאנה את עצמן במקום הזה, ותחת לקדם ולחזק את הקיבוץ, הן תהיינה לנטל כלכלי וחברתי. למותר לציין, שכל מקרה כזה עלול לפגוע באמון החברים בתהליכי הצמיחה הדמוגרפית, ולכן הימנעות מהם היא אינטרס חיוני מאוד. האבחון הכלכלי נועד למנוע זאת. ניסיונו של גדי בכלכלת המשפחה, לצד היותו יועץ פנסיוני, נותן מענה מקצועי, שתרומתו לתהליך ההיכרות לא יסולא בפז.

"אנו התוודענו לנושא האבחון לקראת קליטה, כתוצאה מבקשות הקיבוצים. הקיבוצים הכירו את היכולות שלי בכלכלת המשפחה ואת הפתרונות שהמשרד נותן להם בנושאים האקטואריים ופנו אלינו בבקשות לאבחן את הנקלטים. הביקוש הביא אותנו לבניית תהליכי האבחון, המתאימים לצרכי הקיבוצים השונים".

האבחון מותאם לדרישות והצרכים השונים של כל קיבוץ. "לצורך בניית האבחון עבור קיבוץ מסוים, אני מקבל את אפיון הקיבוץ והקריטריונים שלו לקבלה לחברות. אני בודק את המצב האקטוארי של המשפחה, בהתאם לדרישות הקיבוץ, את דמי הקליטה שהקיבוץ דורש, את יכולת ההתפרנסות ואת מסוגלות המשפחה לאזן את תקציבה. את כל המרכיבים הללו אני משקלל בהתאם לדרישת הקיבוץ".

בין האבחונים לקיבוצים השיתופיים והמופרטים יש הרבה מן המשותף, אך יש גם הבדלים. קיבוץ שהנקלטים המצטרפים אליו בונים בו את בתיהם, דורש לבחון את יכולת המשפחה לרכוש נכס או לבנות אותו בקיבוץ, את יכולתה להעמיד אמצעים פיננסיים לצורך בניה ורכישה, האם ברשות המשפחה נכס שיכול להוות תחליף או אם יש לה קצבה שוטפת מדירה שברשותה.

הלקוח של המאבחן הוא הקיבוץ, אולם גם המשפחה נשכרת ממנו. אחד מעקרונות האבחון, הוא שקיפות כלפי המאובחנים. בתום התהליך, מקבלת המשפחה דו"ח מפורט. רמת הפירוט של הדו"ח שהקיבוץ מקבל, היא בהתאם לבקשתו. יש קיבוצים המסתפקים בשורה התחתונה; האם המשפחה עומדת בקריטריונים? רוב הקיבוצים מבקשים דו"ח מפורט יותר.

"במסגרת האבחון, ניתנת למשפחה אפשרות להיפגש אתי, בתשלום נוסף. בפגישה עולות הבעיות או העניינים הקשורים לקליטה. מטבע הדברים, עולים בפגישה נושאים כמו שיפור המצב הפנסיוני ושיפור מצבה הכלכלי של המשפחה, עם או בלי קשר לקליטה. לפני שליחת הדו"ח לקיבוץ, ניתנת למשפחה אפשרות לעדכון נוסף של הדו"ח, לאחר בירורים שנעשו במהלך האבחון. השיפורים הללו קורים לעתים קרובות".

בניגוד לשאלות האקטואריות והביטוחיות ויכולת התשלום של דמי הקליטה, שבהן הקריטריונים מוחלטים, יש קושי לחזות את יכולת ההתפרנסות בקיבוץ והיכולת לחיות על פי התקציב. "בנושאים הללו ההתרשמות שלי היא סובייקטיבית, לא מספרית".

איני יודע האם כל הקיבוצים הקולטים משתמשים בכלי הזה. מטרת הכתבה היא לעודד את הקיבוצים לעשות כן, מתוך ניסיוני. מדובר בכלי, שאם הוא נעשה היטב – רבה תרומתו להצלחה בבחירת המשפחות המתאימות ולהצלחה בתהליכי הקליטה.

* "ידיעות הקיבוץ" ומידף - עלון קיבוץ אורטל