השעות הקטנות של הלילה / אריק איינשטיין
פינתי השבועית ברדיו "אורנים" 6.1.14
ביום שישי
האחרון 3.1 מלאו 75 שנים להולדתו של אריק איינשטיין. כפי שהיה בימי הולדת עגולים
קודמים שלו, יש להניח שגם אלמלא מותו התרבות הישראלית הייתה מצדיעה לו, במרתונים
ותכניות בכלי התקשורת. אולם עובדת מותו ויום השלושים לפטירתו רק העצימו את העניין
בו ביום הזה.
גם אנו נקדיש
את הפינה ליום ההולדת של אריק איינשטיין, אך גם לאירוע נוסף – הענקת פרס
אקו"ם על מפעל חיים למשורר, הפזמונאי, העורך וחוקר הספרות פרופ' יוסי גמזו.
גמזו היה אחד
הפזמונאים הבולטים והמצליחים ביותר בשנות ה-60 ואריק איינשטיין הצעיר היה הכוכב
הבלתי מעורער של המוסיקה הקלה באותו עשור, בטרם ביצע תפנית לכיוון מוסיקת הרוק,
בשלהי שנות ה-60 וראשית שנות ה-70.
ב-1964 יצא
לאור תקליט הסולו הראשון של אריק, ליתר דיוק – תקליטון בן ארבעה שירים. השיר
הראשון בתקליט הראשון של אריק איינשטיין, הוא שירו של יוסי גמזו "השעות
הקטנות של הלילה". אריק לא אהב את אופן שירתו המוקדמת, שהייתה בעיניו
פומפוזית ולא אמתית. באלבומו "ארץ ישראל הישנה והטובה (חלק ג')", שיצא
כעבור 13 שנים, הקליט את השיר מחדש, בגרסה מקסימה, בעיבודו של אבנר קנר.
"ארץ
ישראל הישנה והטובה" הייתה סדרה של ששה תקליטים ובהם גרסאות מחודשות של אריק
איינשטיין לקלסיקה של הזמר העברי (ופה ושם צירף אליהם גם שירים חדשים שהתאימו לרוח
התקליט). מכל הסדרה, התקליט הטוב ביותר, לטעמי, היה חלק ג', אותו יצר בשיתוף עם
המלחין והמעבד אבנר קנר. גולת הכותרת שלו – "עטור מצחך" וכאמור, אחד
משיריו הוא "השעות הקטנות של הלילה".
זהו שיר שאני
אוהב במיוחד ואחד משירי הערש עמם נהגתי להרדים את ילדיי, כשהיו קטנים. בשיר, אותו
הלחין המוסיקאי יוחנן זראי, או כפי שכינה אותו שייקה אופיר "יוזנן
חראי", מיטיב יוסי גמזו לצייר במכחול מילותיו, בעברית
הקסומה שלו, את הלילה. שיר רומנטי כל כך, וחף לחלוטין מקיטש. שיר המאהיב על המאזין
לו והשר אותו, לא רק את הלילה, אלא גם את השפה העברית.
השעות הקטנות של
הלילה הן אולי הגדולות באמת. בשעות הקטנות של הלילה העולם את ההגה שומט. וחופשי
מתככים וּמִבֶּצַע. ותמים כתינוק בן יומו. הוא דולה מאוקיינוס הנצח המוני אלמוגי
חלומות. ... רוכלי הסידקית עשירים, בחולמם על מלכות השמים, שמוצאים
אותה רק בשירים.
השעות
הקטנות של הלילה
הן אולי הגדולות באמת.
בשעות הקטנות של הלילה
העולם את ההגה שומט.
וחופשי מתככים ומבצע
ותמים כתינוק בן יומו
הוא דולה מאוקיינוס
הנצח
המוני אלמוגי חלומות.
אז הרוח עובר חרישי
בין אחת לאחת ושלושים
ומרגיע בים סערה
וכבר שתיים פחות עשרה.
בשעות הקטנות של הלילה
מלווים אל ביתן אהובות.
בשעות הקטנות של הלילה
משכימים מטאטאי
הרחובות.
וחורשות התנים והאורן
לוחשות אל הואדי סודות
וחובשים את פצעי
הבצורת
הטללים היורדים לשדות.
אז הרוח עובר חרישי
ונושק לצמרות הברושים,
ומוסיף בטיילת לגלוש
וכבר שבע דקות לשלוש.
בשעות הקטנות של הלילה
נרתמות רכבות המשא.
בשעות הקטנות של הלילה
אמא שוב את ילדה מכסה.
ויוצאות הפריגטות
לשייט
ורוכלי הסידקית עשירים,
בחולמם על מלכות
השמיים
שמוצאים אותה רק
בשירים.
אז הרוח עובר חרישי
בין ארבע לחמש ושלושים,
ובבוקר מוצאים אחדים
את שבילי החלב בכדים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
