*
ג'ורג' בוש הבן, הבין נכוחה, בעקבות מתקפת הטרור של 11 בספטמבר 2001, שהעולם
החופשי ניצב מול מתקפה קשה של הג'יהאד האסלאמיסטי. הוא, שעד אותו יום היה בדלן קיצוני,
הבין שתפקידה של ארה"ב להילחם ברע המאיים על העולם, ויצא למלחמות צודקות מאין
כמותן באפגניסטן ובעיראק.
במבחן
התוצאה, דרכו של בוש השיגה תוצאות הפוכות לכוונותיו הטהורות. המלחמה בעיראק רק
דרדרה את המצב. השלטון השיעי, הפרו איראני, שעלה לשלטון בעיראק, גרוע יותר
מהדיקטטורה הרצחנית של סדאם חוסיין. אולם השלטון השיעי הפרו-איראני עדיף אלף מונים
על החלופה המאיימת עליו – הכוחות הסלאפיים של אל-קאעידה, המורדים בשלטון בעיראק
וכבר השתלטו על חלקים רבים ממנה.
המציאות
במדינות ערב היא כזו, שככל שנראה שהמצב רע, החלופה רעה יותר. אסד הוא דיקטטור
רצחני המבצע ללא הנד עפעף פשעים נגד האנושות, אך החלופה לשלטונו רעה יותר - שלטון
אל קאעידה.
חיזבאללה
הוא ארגון ג'יהאדיסטי רצחני ופנאטי, אך גורמי אל-קאעידה הפועלים בלבנון, נלחמים
בחיזבאללה ומנסים לחמם את הגבול עם ישראל, מסוכנים הרבה יותר.
יורשיו של
רב המרצחים ערפאת אינם טובים ממנו, אך החלופה לשלטונם היא שלטון חמאס. בבחירות
היחידות שהתקיימו ברשות הפלשתינאית חמאס ניצח. אבל היום אנו מתפללים לשלומו של
חמאס השולט ברצועת עזה, לא רק כיוון שהג'יהאד האסלאמי מסוכן ממנו, אלא כיוון שבהשוואה
לארגונים הסלאפיים ההולכים ומתחזקים ברצועה, גם הג'יהאד האסלאמי מתון יחסית.
ומי
שהאמין שארודאן הוא הוכחה שניתן לקיים דמוקרטיה בהובלה של מפלגות אסלאמיסטיות,
מבין היום עד כמה הוא טעה. כאשר המשטרה עלתה על השחיתות של משטר ארדואן, פוטרו
מאות אנשי משטרה, וזו רק ההתחלה.
* מה הלקחים
לעולם המערבי? א. שאין ולא יהיו לו בני ברית אמתיים במדינות ערב, ושמוטב שלא יתערב
במלחמות בני חושך בבני חושך, כי התוצאה תמיד תהיה לרעה. ב. במקום תמיכה בצד זה או
אחר במלחמות הפנימיות, על המערב לפעול למניעת נשק השמדה המונית ממדינות ערב, ובראש
ובראשונה באיראן. ג. על המערב לתמוך בישראל, הדמוקרטיה המערבית היחידה
במזה"ת, בצרכיה הביטחוניים ובכך שתיהנה מגבול בן הגנה עם עומק אסטרטגי, אל
מול חזית מזרחית שעלולה להיות בקרוב מאוד אימפריה של אל-קאעידה מפקיסטן עד הירדן,
או חלילה – מפקיסטן עד כביש 6.
* מזכיר
המדינה קרי עושה את ההיפך מן הלקח המתבקש מן המצב במזה"ת.
* מה הלקח
לישראל? א. להבטיח שבכל מקרה יהיו לה גבולות בני הגנה, כלומר שגבולה המזרחי, מאילת
ועד הכינרת, יהיה סמוך לכביש 90, ומהכינרת וצפונה – כביש 98. ב. להבטיח שיהיה לה
מונופול מוחלט במזה"ת על הרתעה גרעינית.
* אהוד
אולמרט נשא נאום, בו התפייט בתיאור היום שלמחרת הסכם עם הפלשתינאים – כל המזרח
התיכון יהיה למקום של שלום, של צמיחה כלכלית, של שגשוג וכו' וכו'. כלומר, אם ישראל
תפעל בדרך שבה פעל אולמרט כראש הממשלה, כלומר תציע נסיגה לקווי 49' (עם
"חילופי שטחים" קלים), תחלק את ירושלים ותכיר למעשה ב"זכות"
השיבה ותקלוט המוני פלשתינאים לתחומה – או אז השיעים והסונים במזה"ת יפלו איש
לזרועות רעהו, 130,000 סורים יקומו לתחיה, אל-קאעידה יבקשו סליחה ויעזבו את סוריה,
לבנון ועיראק...
הבל ורעות
רוח. אולמרט הציע את ההצעה המופקרת הזאת לפלשתינאים והם דחו אותה על הסף. מאז הוא
רץ בכל העולם כדי לספר לחבר'ה ש... ישראל אשמה בקיפאון בשל סרבנותה – בתאוות נקם
כלפי המדינה שהקיאה אותו.
והוא
מדבר, ביהירותו הזחוחה, על ראש ממשלה טמבל...
* לאחר
הקמת המדינה הפלשתינאית, כאשר תומכי פת"ח יברחו לישראל מאימת שלטון חמאס, או
להיפך, הם יוגדרו "פליטים" או "מבקשי מקלט"? האם יהיה מותר
להחזיר אותם למדינתם, שבה חייהם נתונים בסכנה?
* אני
מתנגד עקרונית לרעיון של "חילופי שטחים" כפי שנהוג לכנות את רעיון
הנסיגה משטחים ריבוניים של ישראל. הגישה הזו, נובעת מהגישה המעוותת של נסיגה לקווי
49' והדבקות בגבול זה כבקווי קודש. מלחמת ששת הימים הייתה מלחמת מגן צודקת מאין
כמותה, וחלקי ארץ ישראל ששחררנו בעקבות התוקפנות נגדנו מאותם שטחים באותה מלחמה –
הם בידינו בזכות. בידינו לוותר על חלק מהשטחים, אם אנו סבורים שהדבר משרת את
האינטרס שלנו, אך זכותנו להחזיק בכל חלק מהם, כשהדבר משרת את הייעוד הלאומי שלנו.
בוודאי שאין כל הצדקה לנסיגה מלאה.
* הסיבה
היחידה המצדיקה את חלוקת הארץ ונסיגה משטחי א"י, היא דמוגרפית – הבטחת רוב
מוצק ויציב ליהודים, במדינת הלאום היהודית.
אם יוחלט
בכל זאת על "חילופי שטחים", אך טבעי שניסוג, למען אותה מטרה, משטחים
המיושבים בערבים.
מי שמכנה
זאת טרנספר – טועה ומטעה. היחידים שצפוי להם טרנספר בהסדר הזה, הם המתנחלים,
שיישוביהם יעקרו. לעומת זאת, ערביי האזורים הצפויים לעבור למדינה הפלשתינאית,
ישארו בבתיהם וביישוביהם. בעצם, מה שמוצע להם, זה בדיוק מה שהמתנחלים מבקשים
לעצמם: היישובים ישארו במקומם ויסופחו למדינת הלאום היהודית, ישראל. וכאן מדובר על
כך שהערבים, המגדירים עצמם כפלשתינאים, ישארו במקומם ויסופחו למדינת הלאום
הפלשתינאית.
* אם
אביגדור ליברמן יתמיד בגישה היונית שאימץ, מהר מאוד נִצְפֶּה בשינוי מעניין בשיח
הציבורי. אלה שתקפו אותו על שחיתותו ונזפו בפרקליטות ובבתי המשפט על החלטותיהם
אודותיו, יגוננו עליו כעל אתרוג וידברו על הרדיפה הפוליטית כלפיו. אלה המגוננים עליו
וטוענים לרדיפתו בידי המשטרה וגורמי אכיפת החוק, יאשימו אותו בשחיתות וינזפו
בפרקליטות ובבית המשפט.
* אריק
שרון שוכב על ערש דווי, וזרזירי הימין הקיצוני כבר פותחים בחגיגות. והלהיט –
"יש דין ויש דיין", כלומר סבלו ומצבו הם עונש מאלוהים על עקירת יישובי
גוש קטיף. אלוהים עובד אצלם, אצל מנהלי החשבונות שלו מטעם עצמם. אגב, איך הם
מסבירים את פטירתו בייסורים, אחרי מחלת סרטן קשה, של אחד מראשי הנאבקים נגד
העקירה, חנן פורת ז"ל? על מה ולמה הוא נענש? זוהי חוצפה ועזות מצח כלפי
אלוהים ואדם.
* אין אדם
שגרם לפגיעה קשה כל כך במפעל ההתנחלות כמו אריק שרון. אך גם אין אדם שתרם כל כך למפעל
הזה, כמותו. ספק אם ראש ממשלה אחר היה עוקר את גוש קטיף. ודאי שאין אדם אחר שהיה
מיישב כך את יש"ע. ולכן, עם כל הכעס המובן על שרון, יש כאן יותר מקורטוב של
כפיות טובה.
* המשותף
לאופן בו יישב שרון את יש"ע, עקר את היישובים והנהיג את מלחמת לבנון הוא
הדורסנות ורמיסת הנורמות והחוק. מי שעודד אותו בהתלהבות כאשר נהג כך בשירות
האידיאולוגיה שלו, אל ילין על כך שהוא נהג באותה דרך נגד האידיאולוגיה שלו. ומי
שאִתרגו אותו לאחר המהפך בדרכו, מעידים על חוסר היושרה בקובלנותם נגדו עד אז.
* התנגדתי
להתנתקות בשעתה ובוודאי שזו עמדתי לנוכח מבחן התוצאה. אולם האמנתי ואני מאמין גם
היום, שמטרתו של שרון הייתה להציל את מרבית ההתיישבות ביו"ש. הוא רצה להוביל
יוזמה של ויתור על מקצת השטח כדי להבטיח את עיקר השטח. הוא חשש מאבדן שליטה על
היוזמה, שבעקבותיה ייווצר ואקום שיביא להסכם כפוי, שבו ישראל תתומרן אל הקוראלס,
כלשונו, כלומר למסלול האל חזור של הבקר בדרכו אל השחיטה. הוא טעה. בוודאי שאסור
היה לו לבצע נסיגה גורפת עד קווי 49' ועקירה גורפת של כל יישובי הגוש. אך הדיבור
על "עומק החקירה כעומק העקירה" חסר שחר.
*
ח"כ ניסים זאב הוא זאב בעור של ח"כ. דברי הבלע וההסתה שלו נגד העובדים
הסוציאליים, המגנים על שלומם, בריאותם, ביטחונם וחייהם של ילדי ישראל, אותם כינה
"סוחרי ילדים" – מעידים על אומרם. הזאב מעדיף את ההורים המכים, המתעללים
והרוצחים, על פני מי שמגנים על ילדיהם מפניהם. מכאן, שהוא מעדיף את ההורים המכים,
המתעללים והרוצחים על פני הילדים המוכים, המעונים והנרצחים. מדובר ברשע, שאין בו
אפילו קורטוב של חמלה ואהבה לילדי ישראל. פשוט איש רע. הזאב הזה מסוכן, ואין זו
עוד קריאת "זאב זאב".
* ועוד
מסית ומדיח סדרתי – ספי רכלבסקי. רכלבסקי המסית מעל עמודי "הארץ" עוד
מתון לעומת רכלבסקי בפייסבוק. שם הוא אינו חדל מהשוואת ישראל לגרמניה הנאצית. הוא
יוצא בג'יהאד נגד "המשת"פים של הקיסר הגדול", כלומר מי שאינם
נלחמים נגד נתניהו. ומה הוא אומר על הטענה בדבר הפגיעה של המסתננים בתושבי השכונות
בדרום תל-אביב? שזהו סוציאליזם לאומי. ומוסיף: "האם הם צריכים תרגום למה הוא סוציאליזם לאומי ? כן, נאציונל סוציאליזם. וכן, כן גם
שם באירופה ההיא, היו כה רבים ששטמו פולנים שהצילו, כאויבי העם".
כך מידי
יום, יוצר רכלבסקי פוטו-מונטאז', שבו הוא מלביש את כולנו במדי SS.
* ביד
הלשון
מתוך
הכרעת הדין של השופט אורנשטיין בדבר העברת השליטה בקבוצת אי.די.בי מידיו של נוחי
דנקנר לידי אדוארדו אלשטיין ומוטי בן משה: "עולה שבעלי השליטה עמדו בחובת
הגילוי ולא נפל מתום בממצאים שהתגלו, וכי אין כל ראיה שיש בה כדי לשמוט את הקרקע
תחת האישור להסדר הנושים".
למה
התכוון כבוד השופט בכתבו "לא נפל מתום"? לא נמצא רבב, לא נפל פגם, לא
נמצא מום. אלא שפירוש המילה "מתום" הפוך – מתום הוא מקום שלם. תום =
שלמות. תם ונשלם. "הצור תמים פועלו" (דברים לב, ד).
הנביא
ישעיהו תיאר את המצב הקטסטרופלי בעם ישראל: "מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ אֵין בּוֹ מְתֹם, פֶּצַע וְחַבּוּרָה
וּמַכָּה טְרִיָּה לֹא זֹרוּ וְלֹא חֻבָּשׁוּ וְלֹא רֻכְּכָה בַּשָּׁמֶן".
כלומר, אין בו אפילו מקום אחד שלם, ללא פצע וחבורה ומכה טריה.
יש לציין שהשגיאה של השופט אורנשטיין נפוצה מאוד.
רבים משתמשים במילה "מתום" בהיפוך משמעותה ודומני שאני שומע את הביטוי
יותר במובנו השגוי, מאשר
במובנו הנכון.
* "חדשות בן עזר"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
