מאמר שכתבתי יומיים אחרי אשפוזו של שרון, לפני 8 שנים, ופרסמתי באותו שבוע ב"שישי בגולן". יהי זכרו ברוך!
****
לפני 11 שנה, באביב 1995, ביקר בגולן
אריק שרון, אז ח"כ בכיר באופוזיציה, בלוויית רעייתו לילי. בתוקף תפקידי כדובר
ועד יישובי הגולן התלוויתי אליו.
מספר דברים הרשימו אותי מאוד. ההיכרות
עם הגולן, הידע רב אודות כל גבעה וכל פיסת קרקע. סיפורי מעורבותו האישית בהקמה
ובפיתוח יישובים ומפעלים בגולן. וברמה האישית – נועם הליכותיו (בניגוד לתדמיתו אז) והיחסים הנפלאים עם לילי.
ירדנו למעיין במצוק שמתחת למבוא חמה, שם
שבת באותם ימים אמיתי שלם שביתת שבת, במחאה על הכוונה לסגת מהגולן. שרון היה אז
מהבולטים במתנגדי הנסיגה במערכת הפוליטית. השיחה שהתפתחה בביקור, התמקדה בחברו של
שרון, ראש הממשלה יצחק רבין. מה קרה לרבין? שאלנו. איך אדם שתמך כל כך בגולן, שינה
את גישתו בפתאומיות כזו, מן הקצה אל הקצה. שרון לא ידע להשיב. הוא אמר שזו חידה גם
בעבורו. הוא העלה השערה – יתכן שגיוס נכדו לצה"ל השפיע עליו ועל עמדותיו.
התקשיתי לקבל הסבר זה. חזקה על מנהיג וראש ממשלה, שאחריותו לשלומם של נכדי כלל סבי
ישראל לא תיפול מאחריותו לשלום נכדו. החידה נותרה סתומה בעיניי עד היום.
היום נשאלת שאלה דומה – מה קרה לאריק?
איך שרון, האיש המזוהה יותר מכל אדם אחר עם מפעל ההתיישבות בשטחים, שתרם יותר מכל
אדם אחר להתיישבות זו, שקרא "לתפוס כל גבעה", החישוקאי שאיגף את יצחק
שמיר (!) מימין – דווקא הוא מוביל לחלוקת הארץ,
ועקר את יישובי גוש קטיף?
ערב בחירתו לראשות הממשלה ב-2001,
נפגשנו עמו, ראשי ועד יישובי הגולן, בלשכתו במצודת זאב. שרון אמר דברים חמים וחד
משמעיים בנוגע למחוייבותו לגולן. באותה שיחה, אמר שרון (דברים אותם השמיע גם
בפומבי) שהטעות הגדולה ביותר בחייו, עליה הוא מתחרט, היא תמיכתו בעקירת יישובי
סיני ותפקידו בעקירה זו. הוא אמר שאסור שעקירה זו תהווה תקדים, ושאין לעקור
יישובים בא"י. איך זה, דווקא הוא עקר את גוש קטיף ויישובי צפון השומרון, שהוא
תרם כל כך להקמתם?
איני מקבל בשום אופן את תאוריות הקשר
בין פרשיות השחיתות, שנקשרו לשמו,
לבין ההתנתקות. התנגדתי להתנתקות. פרשיות השחיתות קשות מאוד וקשה לומר ששרון תרם
תרומה חיובית לטוהר המידות בחיים הציבוריים בישראל. אך לא היה כל קשר בין השניים.
איני מקבל גם את הגישה לפיה מדובר באדם
ציני חסר עקרונות שמוכן לבצע כל מדיניות. אני שולל גם את הגישה ששרון שינה את עורו
ועבר לקצה השני של הסקאלה הפוליטית (אני כבר מריח את "מורשת שרון" שינסו
ליצור, בדומה ל"מורשת רבין" השקרית, שתנסה להפוך אותו ליונה קיצונית,
דוגמת יוסי שריד או ביילין). ולכן, לא
הייתי שותף לחששות בתוכנו, שאנו הבאים בתור, וששרון עלול להביא לנסיגה מהגולן.
למיטב הכרתי, חרף עמדתו האידאולוגית
הבסיסית אודות השליטה הישראלית בכל רחבי א"י והתיישבות רחבה בהם, הוא הגיע
להכרה ששליטה על 3.5 מיליון פלשתינאים מסכנת את מדינת ישראל כמדינה יהודית, ציונית
ודמוקרטית. כראש הממשלה וכאדם אקטיביסט, ראה את אחריותו למנוע סכנה זו, וכאדם
מפוכח המבין שאין לנו פרטנר לשלום, החליט לעשות כן באמצעות התנתקות חד צדדית (ואני מעריך שהוא
תכנן התנתקות גם ביש"ע). אני סבור שהכרה זו היא נכונה, אף שתכנית ההתנתקות
והעקירה הגורפת של היישובים, היתה דרך שגויה, בעיניי, להשגת המטרה הראויה, של
היפרדות חד צדדית מן הפלשתינאים וקביעת גבולות המדינה (ובוודאי שהדרך בה הוביל את
תהליך ההתנתקות אינה תקינה במדינה דמוקרטית).
מאחר והסוגיה הדמוגרפית היא הגורם
לשינוי בעמדתו, ובגולן אין כל בעיה דמוגרפית, האמנתי ואני מאמין גם היום, שלא היתה
לשרון כל כוונה לפגוע בגולן. עובדה – בחמש שנות כהונתו כראש הממשלה, הוא דחה כל
ניסיון לחדש את המו"מ עם סוריה, גם אל מול מתקפות "השלום" של בשאר
אסד וגם בניגוד מוחלט לעמדות בכירים
במערכת הפוליטית בישראל, כמו של הנשיא קצב, שר החוץ סילבן שלום, שמעון פרס ואחרים.
בכך שמר בעקביות על הקו שאפיין אותו כל
השנים. עם התמנותו לתפקיד שר החוץ בממשלת נתניהו, הוא בלם את יוזמתו של ביבי למסור
את הגולן לסוריה. בתפקידיו כשר החקלאות ויו"ר ועדת השרים להתיישבות, שר
הביטחון, שר המסחר והתעשיה, שר השיכון ושר התשתיות הלאומיות, סייע רבות לפיתוח
הגולן. מחויבותו לגולן לא נפגעה ולא נסדקה כהוא זה.
עמדתי כלפי שרון לאורך השנים ידעה
שינויים רבים. כילד, גדלתי על סיפורי וספרי יחידה 101 והצנחנים, על "אריק מן
הצנחנים". לאחר מלחמת יום הכיפורים וחציית תעלת סואץ, היה שרון גיבור נערץ
עליי. עם השנים שיניתי את דעתי אודותיו. אחרי מלחמת לבנון, ראיתי בו מנהיג בלתי
אמין, ברוטאלי, שהמטרה מקדשת בעיניו את האמצעים ולכן התייחסתי אליו כאל סכנה
לדמוקרטיה. עמדתי זו התרככה לאורך השנים והשתנתה. הכרתי אותו בתקופת המאבק על
הגולן והערכתי אליו גברה. תמכתי בכל לבי בבחירתו לראשות הממשלה ב-2001 (ומאחורי
הקלעים אף הייתי שותף בכתיבת נאומים בעבורו). הערכתי מאוד את תפקודו בקדנציה
הראשונה ואת התמודדותו עם מתקפת הטרור. בשנים האחרונות שוב התנגדתי לדרכו,
בהתנתקות ובמדיניות הכלכלית ובעיקר ראיתי בהתנהלותו המושחתת בעיה לאומית קשה.
בבוקר היום בו אושפז שרון, התפרסם
ב"מעריב" מאמר פרי עטי, בו
תקפתי את עמדתו המעורפלת של שרון בנוגע לבקעת הירדן והבעתי חשש שהוא ויתר על
הבקעה. באותו ערב, כתבתי מאמר לטורי השבועי באתר האינטרנט bsh, בו תקפתי את שרון בחריפות רבה ביותר, בשל פרשיות השחיתות שלו ושל
משפחתו. מאמר זה עלה לפרסום באותו ערב, והוסר כעבור דקות אחדות, עם היוודע דבר
אשפוזו של שרון ומצבו הקשה.
ניתן להסיק מכאן שעמדתי כלפי שרון
אמביוולנטית ומורכבת. אך במאזן הכולל של האיש, אין לי ספק שכף הזכות כבדה לאין
ערוך מכף החובה. מדובר בפטריוט אמיתי, שלאורך עשרות שנים תרם תרומה גדולה למדינת
ישראל ולביטחונה, ליישוב א"י ופיתוחה. מדובר באדם שתרם תרומה גדולה להתיישבות
בגולן, לפיתוחה ולחיזוק ריבונותנו בגולן.
שרון היה אדם קונטרוברסלי. מנהיג שנהנה
מקונסנזוס מלא, אינו מנהיג אמיתי. החלטות של מנהיג אינן יכולות להיות מקובלות על
כל הצדדים. עם זאת, מעטים האישים בתולדות המדינה, שעוררו תגובות כה קיצוניות של
שנאה והסתה, מצד מתנגדיו משמאל ומימין, כמו שרון. עובדה זו מעידה על תקיפותו הרבה,
אך לא פחות מכך, על השונאים והמסיתים עצמם. גם אם מדובר בקבוצות קיצוניות, תרומתם
הרעה והמזיקה להשחתת השיח הציבורי בישראל רבה.
בתקופת מלחמת לבנון, כמעט על כל תחנת
אוטובוס בארץ הופיעו כתובות נאצה והסתה בנוסח "שרון רוצח". בתקופת
ההתנתקות הופיעו אין ספור כתובות בנוסח "שרון בוגד". אני זוכר את מדריך
הגרעין שלי, לפני 23 שנים, קורא באוזנינו את שירו של בוב דילן, בתרגומו של יהונתן
גפן "אדונֵי המלחמה". שיר זה מביע כמיהה למותם של "אדוני
המלחמה". הוא מסתיים באמירה,
שהוא יעמוד ליד קברם כדי לוודא שלא יצאו מהקבר. ואז הוא אמר: "את השיר הזה
אני מקדיש לשרון, שר הביטחון". דברים אלה זעזעו אותי, והגבתי עליהם בחריפות.
והנה, למחרת אשפוזו של שרון, שמעתי על
גורמי ימין קיצוני שכל הלילה קראו פרקי תהילים והתפללו למותו של ראש הממשלה. קשה
לי למצוא מילים לביטוי שאט הנפש מתפילה אנטי
יהודית זו ומחילול ספר תהילים. אמר ר' זאב וולף מסטריקוב: "אדם שאינו
יהודי, אינו יוצא מכלל אדם. יהודי שאינו אדם, אף יהודי אינו".
בבלוג זה
בכל הבלוגים
