במשך עשר שנים רצופות, זכיתי להנחות סדרי ט"ו בשבט במשותף עם עזריה
אלון ובוג'ה, ביישובי הגולן והגליל. הפעם הראשונה הייתה באניעם ב-2004. הפעם
האחרונה הייתה אשתקד, ב-2013, בקיבוץ הגושרים. ב-2006 ערכנו בחדר האוכל של אורטל, סדר
אזורי של המתנ"ס. "גיסים ונפלאות" ליוו אותנו בנגינה
והובילו את השירה. היה זה הסדר הראשון אחרי עקירת יישובי גוש קטיף. עקורי נצר חזני
שעלו לגולן, ובאותם ימים עדין התגוררו במדרשת הגולן, היו אורחי הסדר.
גם השנה קבענו לערוך יחד סדר ט"ו בשבט, בקריית שמונה. לפני
כחודשיים, נאלצנו לוותר על השתתפותו של עזריה, בשל ההתדרדרות במצב בריאותו. כשהגענו
לשיר "ככלות ייני", המיוחס לשלמה אבן גבירול, שבו תמיד עזריה הסביר על
השיר ושר אותו סולו, בקולו הרועם, ובהקפדה על חי"ת ועי"ן גרוניות, בוג'ה
ואני דיברנו על עזריה, ובשם כל הקהל שלחנו לו ברכת רפואה שלמה והחלמה מהירה.
למרבה הצער, שלושה ימים מאוחר יותר, בבוקר יום א' השבוע, החזיר עזריה
את נשמתו לבורא.
****
גם אחרי שגופו של עזריה בגד בו, בשבועות האחרונים, הוא נותר צלול
לחלוטין, אכפתי ומעורב.
בשבת האחרונה, בוקר טרם מותו, עוד הושמעה ברדיו, ברשת א' וברשת ב',
פינתו השבועית "נוף ארצנו", שהוקדשה לפטריות. הפעם, כבשבועות
האחרונים, היא כבר לא הוקלטה באולפן, אלא ב"בית פז" בבית השיטה, הבית
הסיעודי של הקיבוץ, לשם עבר לפני שבועות אחדים. ביום ה' שעבר, שלושה ימים טרם
מותו, הוקלטה התכנית האחרונה, שתשודר מחר. עזריה, שהיה מודע למצבו, הודיע למאזיניו
שזו התכנית האחרונה. התכנית שודרה ברציפות, מדי שבת, במשך למעלה מ-54 שנים, וגידלה
דורות של חובבי טבע ואוהבי א"י. עזריה מופיע בספר השיאים של גינס, כמגיש
הוותיק ביותר של תכנית ברדיו. בשידור האחרון הוא סיפר כיצד החלה הפינה, הודה
לאנשים שהיו שותפים לאורך השנים בהפקת התכנית ובעיקר – הודה למאזינים שליוו אותו
לכל אורך התקופה. "שמרו על ארץ ישראל, למענכם ולמעני", הוא סיים את
דבריו – צוואתו.
הקלטת השידור חתמה את מסכת ההספדים בהלווייתו של עזריה, ביום ג' בבית
השיטה. קולו בשידור נשמע כבד ולאה במקצת, אולם צלול וברור כתמיד. על צלילותו
שמר עד שעצם את עיניו בפעם האחרונה, בגיל 96.
****
הנחיית סדרי ט"ו בשבט לצד עזריה אלון, אדם שקולו ליווה אותי משחר ילדותי (כיוון שאבא שלי היה מאזין קבוע של
תכניתו), אדם שזכה בכל פרס אפשרי בארץ ובחו"ל ואחד משני האנשים היחידים שזכו
פעמיים בפרס ישראל (פעם בשם החברה להגנת הטבע אותה ייסד ופעם באופן אישי), אדם
שכתב עשרות ספרים וערך אנציקלופדיה, אדם נערץ שתמיד ראיתי בו ענק, גדול מהחיים, הייתה
בעבורי זכות גדולה, ומעולם לא התייחסתי אליה כאל מובן מאליו.
ופעמים אחדות אף זכיתי שעזריה נכח בהרצאות שלי. הפעם הראשונה הייתה
לפני כעשר שנים, במכון "שיטים" – מכון החגים הקיבוצי בבית השיטה, שלאורך
כל השנים עזריה היה מהפעילים בו וממעצבי דרכו. מידי יום א', התקיים שיעור שחרית
במכון, ולאחד המפגשים אני הוזמנתי להרצות על אברהם שלונסקי. עזריה השתתף
באופן קבוע בשיעור, ועצם נוכחותו גרמה לי להתרגשות רבה.
לימדתי את שיר שבת של שלונסקי, שבתוכו מופיעה שורה שעליה אמרתי שהיא
ציטוט משיר שהחלוצים נהגו לשיר. עזריה קם, סיפר מהו השיר, מי כתב אותו, סיפר שזהו
שיר ביידיש ושר אותו. בהמשך ציטטתי מתוך השיר "קרועים אנו", אף הוא
משירי החלוצים של העליה השלישית. עזריה קם, הוסיף כמה מילים על השיר, ושר אותו.
עד אז ידעתי שעזריה הוא אנציקלופדיה מהלכת לטבע של א"י –
לבוטניקה, לזואולוגיה, וגם להיסטוריה ולארכיאולוגיה של הארץ. רק אז נחשפתי לכך
שמדובר בפנומן – אדם בקיא מאין כמוהו בתנ"ך, בתלמוד, בשירה העברית לדורותיה,
אפילו בשירת ימי הביניים ומיטיב לצטט על פה שירים שלמים. ככל שהכרתי אותו, נדהמתי
מחדש מהיקף ידיעותיו בתחומים רבים כל כך, איש רנסנס במלוא מובן המילה (וגם
דובר, קורא וכותב שפות רבות).
בסדרי ט"ו בשבט, עזריה הרצה על שבעת המינים, אך סקרנותו
וידיעותיו בכל התחומים בהם נגענו היו בלתי נדלים. כך למשל, בתחום הזמר העברי. גם
בתחום הזה, הידע שלו עצום (ולא בכדי השתתפו בהלווייתו רבים משוחרי הזמר העברי, ובהם
אליהו הכהן, הזמרת רונית אופיר ואחרים). הוא היה פעיל באתר
"זמרשת", המתעד את הזמר העברי המוקדם (מראשית הציונות עד קום המדינה), ושירים
רבים שלא נמצא להם תיעוד מוקלט, הוקלטו באתר בקולו.
****
לקיבוץ אורטל היה מקום חם מאוד בלבו של עזריה אלון. קיבוץ בית השיטה היה הקיבוץ המאמץ של אורטל, ועזריה – שהיה פעיל מאוד
בחיי קיבוצו, היה שותף לצוות הליווי של אורטל. בנו המאומץ גדעון קוטנר (בנה
הגדול של אשתו, רות) היה מגויס לאורטל בשנותיה הראשונות והיה הנויניק
הראשון שלנו.
עיקר תרומתו של עזריה היה מתן השם אורטל לקיבוצנו. וכך הוא כתב לספר "אורטל – 30 שנים וסיפורים":
"אני 'אשם' בשם אורטל, ואלה ההצעות והנימוקים שהעליתי בשעתו:
הבסיס 'טל' התבקש באזור זה (המיקום המדויק של קיבוצכם עדיין לא נקבע
אז) הצופה אל הר אביטל והר בנטל ואל החרמון.
הביטוי 'טל חרמון' נמצא בתהילים קל"ג 8, והיה למושג בספרות
העברית. הצעתי אז שלושה צירופים: טל-מור – על פי שיר השירים פרק ה', שבו מופיעים 'טל'
ו'מור' בפסוקים 2 ו-5.
טל-אור – על פי ישעיהו כ"ו 11 'כי טל אורות טלך'. גם ביאליק
השתמש בצירוף זה בשירו הנודע 'עם שמש', בפתיחת הבית השני: 'ורטובי טל אורות לאחיכם
תשובו'.
אור-טל (כך במקור, עם מקף באמצע) – כהיפוך של השם הקודם. אנשי אורטל
של אז (אינני יודע בדיוק מי) בחרו בצירוף השלישי, וּועדת השמות אישרה אותו. אף כי
הוא לא היה המלצתי הראשונה, הוא מקובל עליי כשם יפה והולם, ואני חושב שהוא מבטא גם
את הקשר בין אזורכם ובין העבר התרבותי שלנו".
וכך, זכינו שעזריה אלון הוא חלק מההיסטוריה שלנו ואנו חלק מההיסטוריה
שלו.
* מידף - עלון קיבוץ אורטל
בבלוג זה
בכל הבלוגים
