במאמרו "מוטיב הזמן האבוד בשירתו של נתן יונתן" (חב"ע 941),
כתב משה שפריר שהשיר "שני אלונים" הוא שיר קינה קלאסי שנכתב על בנו
ליאור, שנפל במלחמת יום הכיפורים.
אולם השיר הזה נכתב 15 שנים טרם נפילתו של ליאור ופורסם בעיתון
"משמר לילדים" (עיתון הילדים של "על המשמר" – בטאון מפ"ם,
"השומר הצעיר" והקיבוץ הארצי) ב-9.12.58.
השיר לא נכתב כאלגוריה, אלא פשוטו כמשמעו – כקינה על שני עצי אלון
בקיבוצו, יפים וחסונים, שנגדעו.
לאחר נפילתם של ליאור בנו וחברו לטנק אמנון שפירא, קיבל השיר משמעות
טרגית חדשה. נתן יונתן שייך את השיר לנפילת בנו וחברו, ובספר "שירים על אדמה
ומים" הקדיש אותו "לזכר אמנון, חבר של ליאור".
בדומה לשירו "זמר לבני", אותו כתב לליאור בילדותו, כך גם
"שני אלונים" התפרסם מחדש במשמעותו הטרגית. במקור, השיר נכתב על פי
מנגינה רוסית, מנגינת השיר "עץ חוזרר דק", ולאחר המלחמה הולחן מחדש בידי
גידי קורן ובוצע בפי "האחים והאחיות".
* "חדשות בן עזר"