הבלוג של אורי הייטנר

גל פשעי השנאה, המכונים בכיבוסית "תג מחיר", הם קלון על פרצופה של החברה הישראלית. עלינו לגדוע מן השורש את הנגע הזה, במאבק ללא פשרה, באפס סובלנות.

זה החל בהתעמרות והצקות לחקלאים פלשתינאיים ביו"ש ונמשך במעשי איבה אלימים נגד צה"ל, חייליו ומפקדיו. זה החל נגד פלשתינאים בשומרון, וגלש למעשים דומים נגד ערביי ישראל. זה החל במעשים נגד מוסלמים, נמשך במעשים נגד נוצרים וגלש למעשים דומים נגד יהודים. אחד מפשעי השנאה האחרונים היה חילול בית כנסת וישיבה של התנועה המסורתית בירושלים, בכתובות נאצה ושיסוי. זה לא צריך להפתיע. כמו בכל מקום בעולם, אין גזענות שאין בה אנטישמיות. גם גזענים יהודים מגיעים לפשעי שנאה אנטישמיים, כמו חילול בתי כנסת.

יש סוגים שונים של אמירות סרק, שנועדו לטהר את השרץ. למשל, כל מיני תאוריות קונספירציה שקריות והזויות, על כך שהשב"כ עומד מאחורי המעשים. למשל, הטענה "ולמה שותקים כשהערבים עושים כך וכך", כאילו הדבר מצדיק התנהגות חייתית היוצאת מקרבנו.  או האמירה המיתממת... זה בסך הכל גרפיטי.

גרפיטי?! אם קבוצה ערבית תחדור ליישוב יהודי, תנסה להצית את בית הכנסת, תשחית אותו בכתובות "מוות ליהודים", תצית מכוניות או תנקב צמיגיהן של מכוניות, האם נראה בכך "גרפיטי"? אם על בית כנסת בעיר אירופית מסוימת, יכתב "יודן ראוס", בדיוק כמו הכתובת המקבילה "ערבים החוצה", שלבושתנו נכתבה על מסגדים וכנסיות, נתייחס לכך בסלחנות כאל "גרפיטי"? חילול בתי קברות זה "גרפיטי"? יריקה על פרצופו של כומר, היא "גרפיטי"? אם בעיר מסוימת, נניח בצרפת, ינופצו חלונות של מרפאה השייכת לרופא יהודי, וינוקבו צמיגי מכוניות של יהודים, נתייחס לכך כאל "גרפיטי"?!

התורה עמוסה במצוות המחייבות לאהוב את הגר, להתייחס אליו בכבוד ונאמר "כי גרים הייתם בארץ מצרים". כלומר, כמי שהיו גרים בארץ אחרת, ולמדו על בשרם מה משמעותה של שנאת זרים גזענית, חובה עלינו להיות מופת של התנהגות הפוכה כלפי הגרים שיהיו בתוכנו. והנה, יש בתוכנו מי שנוהגים בגרים החיים בתוכנו, בדיוק בדרך בה נהגו אנטישמים בזויים כלפינו. איזו חרפה! לחרפה הזאת יש לשים קץ. בתופעה הזאת יש להילחם בכל הכוח.

המושג המכובס "תג מחיר", החל כאשר כפעולת תגמול על הריסת מבנים בלתי חוקיים בידי צה"ל, הגיבו אותם פורעים במעשי איבה אלימים כלפי ערבים. בדיוק בשיטה הבדוקה של בני דמותם האנטישמים באירופה – הכו ביהודים והצלתם את רוסיה. היום כבר לא מקשרים את פשעי השנאה לתגובות... פשוט החיה שבאדם פורצת החוצה כאשר הדבר מזדמן לה, וגל פשעי השנאה הולך וגובר.

הניסיון להטיל אימה על ציבור, מטעמים גזעניים, הוא מעשה טרור. יש להגדיר כך את המעשים, ולו בשל העובדה שהגדרה כזאת תאפשר לכוחות הביטחון להילחם בתופעה בדרכים ראויות, שכנראה ללא אותה הגדרה מגבלות החוק אינן מאפשרות אותן.

אך לא פחות חשוב מהמאבק של גורמי האכיפה נגד הפורעים, חשובה האמירה החינוכית. הגזענות, שנאת הזרים, האלימות, היא יצר הרע הקולקטיבי שלנו. קל מאוד, בסיטואציות שונות, להסית אנשים חלשים ובעיקר בני נוער, חסרי ניסיון חיים, שאינם מורגלים לחשיבה מורכבת, לכיוונים הללו. כשם שאדם מוסרי נלחם ביצר הרע שבו, כך חברה מוסרית נלחמת ביצר הרע שבה.

חובתה של מערכת החינוך להתמודד עם התופעה. זו גם חובתה של מערכת החינוך הגולנית, כי גם אנחנו, כמו כל אזור אחר בארץ, איננו חסינים מפני התופעה. על מערכת החינוך הפורמלית, ובעיקר החברתית קהילתית, בכל ה"מגזרים" בגולן, לעסוק בנושא. לשוחח עם התלמידים – החניכים. ללמד אותם את הערכים האוניברסליים, היהודיים והציוניים המחייבים יחס נאות והוגן כלפי כל אדם ובוודאי כלפי מי שחיים בינינו ובתוכנו. לפקוח אוזניים ועיניים ולהיות ערניים, שהנגע לא פשה גם בתוכנו.

בגיליון הקודם של "שישי בגולן" קראנו על החלטת המועצה האזורית גולן להקצות משטחיה למג'דל שאמס, בשל מצוקת הקרקעות שלא אפשרה בה בניה וקליטת בנים. באותה כתבה קראנו גם על הקצאת שטח משטחי המועצה להקמת אזור תעשיה בבוקעתא. זהו מופת של שכנות טובה. אין זה מקרה, שדווקא אנו – תושבי הגולן, המגשימים באורח חיינו אקטיביזם ציוני התיישבותי, הננו חלוצים גם ביצירת יחסי שכנות טובים עם הגֵר הגָר בתוכנו. על בסיס הערכים שהביאו להחלטות הללו, המבטאים את הרוח הגולנית, מן הראוי שנחנך את ילדינו. 

* "שישי בגולן"