אוכל / בומבה צור
פינתי
השבועית ברדיו "אורנים" 14.7.14
השבוע מלאה שנה לפטירתו, בגיל 90, של שאול ביבר, אבי הלהקות הצבאיות.
ביבר היה לוחם, מסתערב ומפקד בפלמ"ח ובש"י שירות הידיעות של הפלמ"ח. לאחר מלחמת
השחרור, בה לחם כקצין קרבי בחטיבת הנגב, היה לקצין חינוך ראשי של צה"ל והקים
את הלהקות הצבאיות. הוא היה פזמונאי, מחזאי, במאי והומוריסטן.
אחד מפזמוניו הידועים הוא "אוכל", בביצועו של השחקן
והקומיקאי בומבה צור. יוסף בומבה צור היה אחד הכוכבים של התיאטרון והקולנוע
הישראליים בשנות ה-60 וה-70. הוא נפטר מסרטן בגיל 51 ב-1979.
בסוף שנות ה-60 וראשית שנות ה-70, הייתה תכנית רדיו פופולארית שנקראה
"שלכם לשעה קלה", שלרוב הוקדשה לאמן אחד, וכללה יצירות שנכתבו במיוחד
לתכנית. אחת התכניות ב-1969 הוקדשה לבומבה צור, ובה היה ביצוע הבכורה של השיר
"אוכל".
השיר מתאר חופשה מרוכזת של עובדים מאורגנים בבית ההבראה של קיבוץ
איילת השחר. החופשה עמוסה בתכנים תרבותיים, אך אלה לא ממש עניינו את הנופשים. מה
שכן עניין אותם הוא... אוכל. וכאשר החברה שרה הכריזה: "החברים מוזמנים לחדר
האוכל", כולם שעטו פנימה, "לאכול פה את הכל, לאכול פה ולזלול".
ההשראה לשיר היא שני שירים ביידיש, אותם שמע שאול ביבר בעת ביקור
בארה"ב. הוא עצמו לא כל כך זכר את השירים ומקורם. חברי, חוקר הזמר העברי עופר
גביש, חקר את מקורות השיר, וגילה שני שירים ביידיש מטובלת באנגלית, ושניהם נקראים
"עסן", כלומר אוכל. שני השירים, משנות ה-40 של המאה שעברה, דומים זה לזה
במילותיהם, ועל הלחן של אחד מהם, כתב ביבר את "אוכל". בשיר הזה מוזכרת
חופשה בהרי הקטסקיל, שם נתקל ביבר בשיר.
בסוף חודש יולי לוועד קראו לי
נתנו לי פתקה וכתבו שהנ"ל
עם אישה ועם ילד ייסעו לאיילת
השחר לנוח על חשבון המפעל
נו, רצנו למשביר לצרכן
קניתי לאשתי מכנסיים שורטים
לי קניתי את הספר
"כל מה שרצית לדעת על אידי אמין
ולא העזת לשאול את אבא אבן"
ולטמבל קניתי כובע ילד.
יצאנו השכם בבוקר
הגענו לבית ההבראה
אבל עוד לפני שהספקתי להוריד את הבגאז',
שמענו: "החברים מתבקשים לחדר האוכל!"
ואז כל הדלתות נפתחו
והמוני אנשים יצאו החוצה
ודהרו אל חדר האוכל וצעקו:
היי! אוכל, קדימה אוכל!
אוכל, קדימה אוכל!
לאכול פה את הכל
לאכול פה ולזלול
אוכל, קדימה אוכל!
והחברה שרה שאלה:
"מה תאכלו לארוחת הצהריים, חברים?"
אז אני שאלתי אותה "מה יש לך?"
והיא אמרה "מה יש לי?
ישנו מיץ ויש גם שפריץ
ודג חמוץ ודג מתוק
בצל לבן, בצל ירוק
ודיאטת צנון עם מלפפון
גבינת כבשים, גבינת עיזים
וקונפייטר עם תפוזים
ונשארה עגבנייה ממכירת סוף העונה
חלב, קפה, קקאו וכוס תה."
גמרנו סוף סוף את ארוחת הבוקר, ומה אחר
כך?
לטייל לחרמון? - לא!
לטייל בתל חי? - לא!
לבקר את רמת הגולן? - לא!
יושבים במרפסת בצל ומתווכחים
ומדברים
ומברברים
ומתווכחים
ואז החברה שרה הודיעה ברמקול:
"הלו! החברים מתבקשים לחדר האוכל!"
וכולם יצאו החוצה בשמחה וצעקו:
היי! אוכל, קדימה אוכל!
אוכל, קדימה אוכל!
לאכול פה את הכל
לאכול פה ולזלול
אוכל, קדימה אוכל!
תסלחי לי, חברה שרה, מה יש לכם לצהריים?
והחברה שרה אמרה "מה יש לי?
מיץ לימון ומיץ תפוז
ומיץ רימון מאה אחוז
מרק בשר עם אטריות
מרק בקר עם פטריות
ביצה רוסית, ביצה קשה
כבד קצוץ, רגל קרושה
בשר עבה, בשר רזה
בשר שמן, בשר רזה
פודינג שוקולדה
ג'ילה עם מרמלדה
גלידה, קפה וכוס תה."
נו, ומה אחרי האוכל?
לשחק פינג-פונג? - לא!
לשחות בבריכה? - לא!
לנמנם? - לא!
יושבים על המרפסת בצל ומדברים
ומתווכחים
ומברברים
ומדברים
ופתאום החברה שרה הודיעה ברמקול:
"החברים מתבקשים לחדר האוכל"
אתה לא כל כך רעב, אבל על חשבון המפעל אז-
היי! אוכל, קדימה אוכל!
אוכל, קדימה אוכל!
לאכול פה את הכל
לאכול פה ולזלול
אוכל, קדימה אוכל!
נו, גמרנו את ארוחת הערב
יש סרט? - לא!
יש טלוויזיה? - לא!
יש רדיו? - לא!
יושבים על המרפסת בצל ומדברים
ומתווכחים
ומברברים
ומדברים
סוף סוף הולכים לישון
השעה היא שלוש בלילה
שקט
כולם ישנים
רק הירח זורח
אתה נשכב לך ככה במיטה
אוויר גלילי קריר חודר לחדר
בושם פרחי האזדרכת
ואז:
"אחת-שתיים, אחת-שתיים-שלוש.
כל החברים לחדר האוכל!"
היי! אוכל, קדימה אוכל!
אוכל, קדימה אוכל!
לאכול פה את הכל
לאכול פה ולזלול
אוכל, קדימה אוכל!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
