הבלוג של אורי הייטנר

הכניסיני תחת כנפך / ריטה

פינתי השבועית ברדיו "אורנים" 21.7.14

בימי לחימה אלה, במבצע "צוק איתן", הכל מתגמד אל מול החדשות מן הדרום. ובכל זאת, חשבתי שלמרות המצב, חשוב להזכיר את חיים נחמן ביאליק, המשורר הלאומי, שבשבת מלאו 80 שנה לפטירתו, בטרם עת.

ביאליק היה משורר, סופר, מתרגם ועורך דגול, אך לא פחות מכך הוא היה מנהיג תרבות. הוא היה מנהיג התרבות בה"א הידיעה, בכל תולדות התרבות הציונית. דרכו התרבותית, הייתה יצירת שביל זהב תרבותי, בין הקיצוניות של דבקות אורתודוכסית בהלכה לקיצוניות של מאיסה ביהדות ובמסורת. ביאליק האמין שמקורות ישראל לדורותיהם, הם המסד לבניין האומה, אולם משימת דורנו היא ליצור בתוכם ובהשראתם, לפתח אותם ולהתאים אותם למציאות החדשה ולאתגרים הלאומיים המסעירים של המאה ה-20.

מבין שיריו של ביאליק, בחרתי בשיר "הכניסיני תחת כנפך". השיר נכתב בפברואר 1905, לאחר שובו של ביאליק לאודסה, לאחר שנה בורשה. אודסה היא הרעיה, האם והאחות אליה חוזר ביאליק, ובחיקה הוא מתנחם. אולם ההסבר הביוגרפי המצומצם הזה מצמצם את מהותו ועומקו של השיר. כך גם ההסבר הרומנטי כפשוטו.

זהו שיר המבטא ייאוש ותסכול של המשורר, שאינו מצליח למצוא אהבה, אינו מצליח להעניק תוכן לחייו, שחש שה"נון-צדיקים" שעל פיהם ניווט את חייו רימו אותו, והוא נשאר ריק וערום בעולם.

והוא מנסה להתנחם בחיק האם, תחת כנפיה המגוננות, כמו ילד המסתיר את פניו בחיק הוריו, כדי שלא לראות ולא להיראות.

במשך השנים השיר קיבל פרשנויות שונות, הן לגבי מען השיר – אשתו? המאהבת שלו? אמו המטפורית (כפי שאני חושב)? ולצד הפרשנויות של השיר כשיר אישי, יש גם פרשנויות לאומיות, על פיהן השיר מבטא את המצב המייאש של נערות ונערים צעירים, שנכפית עליהם כניסה לעולם הנישואין והמחויבות בלי שזכו לטעום טעם נעורים ואהבה אמתית.

השיר הולחן לראשונה ב-1916 בידי המלחין אלכסנדר קריין, ויש לו לפחות 8 לחנים. המפורסמים ביותר בימינו הם הלחן של נורית הירש, בביצוע יהורם גאון, הלחן של מיקי גבריאלוב בביצוע אריק איינשטיין, שהפך את הבית הראשון לפזמון חוזר, ויש בו שגיאה בעברית – במקום קַן תפילותיי הנדחות, בפתח, הוא שר קֵן תפילותיי בצֵרה. אמנם מדובר בקֵן, אבל בסמיכות יש לומר קַן, כפי שאנו אומרים בסמיכות זְקַן השבט, ולא זָקֵן השבט.

הלחן שאני בחרתי, הוא של "עממי". שרה אותו לראשונה נחמה הנדל, ואחריה אסתר עופרים וריטה. רציתי להשמיע אותו בקולה, האהוב עליי כל כך, של מיטל טרבלסי הנפלאה, המופיעה לצד מוטי זעירא בערב משירי ביאליק, ושרה את השיר בלחניהם של מיקי גבריאלוב, מוני אמריליו ו"עממי". אבל לצערי, אין אף הקלטה, גם לא אצלה (ביקשתי ממנה) של ביצוע השיר בלחן הזה.

אנו נשמע אותו בביצוע של זמרת נפלאה אחרת, בעלת קול אדיר, וזו לה הופעת הבכורה בפינתנו – ריטה.

הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ,

וַהֲיִי לִי אֵם וְאָחוֹת,

וִיהִי חֵיקֵךְ מִקְלַט רֹאשִׁי,

קַן-תְּפִלּוֹתַי הַנִּדָּחוֹת.

וּבְעֵת רַחֲמִים, בֵּין-הַשְּׁמָשׁוֹת,

שְׁחִי וַאֲגַל לָךְ סוֹד יִסּוּרָי:

אוֹמְרִים, יֵשׁ בָּעוֹלָם נְעוּרִים –

הֵיכָן נְעוּרָי?

וְעוֹד רָז אֶחָד לָךְ אֶתְוַדֶּה:

נַפְשִׁי נִשְׂרְפָה בְלַהֲבָהּ;

אוֹמְרִים, אַהֲבָה יֵשׁ בָּעוֹלָם –

מַה-זֹּאת אַהֲבָה?

הַכּוֹכָבִים רִמּוּ אוֹתִי,

הָיָה חֲלוֹם – אַךְ גַּם הוּא עָבָר;

עַתָּה אֵין לִי כְלוּם בָּעוֹלָם –

אֵין לִי דָבָר.

הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ,

וַהֲיִי לִי אֵם וְאָחוֹת,

וִיהִי חֵיקֵךְ מִקְלַט רֹאשִׁי,

קַן-תְּפִלּוֹתַי הַנִּדָּחוֹת.