בנאום שנשא השבוע בביירות, שיבח נסראללה את לוחמת חמאס ברצועת עזה,
ואמר ש"לפי הגיון ההתנגדות, כבר ניצחתם". על פי הגיון
ה"התנגדות" הוא צודק. על פי אותה תורה, עצם המלחמה נגד ישראל, אפילו יום
אחד, אפילו שעה אחת, היא ניצחון. ומכאן, שכל מה שמעבר לזה, הוא ניצחון גדול. אין
ספק, שבתום המלחמה, תהיינה תוצאותיה אשר תהיינה, יכריז חמאס על ניצחון היסטורי
ויוציא את ההמון לחגוג ברחובות. מי שמצפה להנפת דגל לבן בידי חמאס והודאה בתבוסה,
מצפה לשווא – אין מצב שזה יקרה, למרבה הצער. אולם אסור לנו ללכת שבי אחרי המלחמה
הפסיכולוגית של האויב.
במאמר שפרסמתי ערב ראש השנה שאחרי מלחמת לבנון השניה, הכתרתי את
נסראללה לאיש השנה. טענתי, שאם צה"ל, שהביס בשישה ימים תבוסה מוחצת שלושה
צבאות ערב, מסיים 34 ימי מלחמה נגד ארגון טרור קטן ב"ניצחון בנקודות",
כהגדרת הרמטכ"ל דן חלוץ, יש לראות זאת כתבוסה מבישה וכניצחון של חיזבאללה.
היום, בפרספקטיבה של 8 שנים, ברור לי שטעיתי בגדול. דברי הרהב והניצחון של נסראללה
אינם יכולים לחפות על העובדה, שבזכות המלחמה, גבול שדימם במשך ארבעים שנה, הוא כבר
8 שנים גבול שקט כמעט לחלוטין. מסתבר שהמכה שחטף חיזבאללה יצרה הרתעה של ממש,
שהניבה לפחות 8 שנות שקט. זהו ניצחון ישראלי חד משמעי.
מלחמה נגד ארגון טרור או גרילה, אינה מסתיימת בכניעה. הניצחון הוא
יצירת הרתעה, או כפי שהגדיר זאת שר הביטחון יעלון בראשית "צוק איתן":
"חמאס יחטפו מכה כזאת, שלא יהיה להם חשק לפגוע בנו". זאת הגדרה נכונה
לניצחון, אלא שבניצחון כזה ניתן להיווכח רק בדיעבד, כעבור שנים אחדות.
מלחמת "צוק איתן" (ולא בכדי איני מגדירו כ"מבצע")
תבחן בתוצאה אחרת, חשובה אף יותר מיצירת הרתעה שתביא לשקט – בהשמדת המנהרות. לנוכח
הצלחת "כיפת ברזל", שהפכה את האיום האסטרטגי המרכזי של האויב – ירי תלול
מסלול על מרכזי האוכלוסיה הישראליים כמעט בכל שטח מדינת ישראל, לבלתי אפקטיבי, בנה
חמאס את מפלצת המנהרות כאיום המרכזי על ישראל. היה בכוונתו להשתמש במנהרות לביצוע
מגה פיגוע שהיה מעמיד בצל את 11 בספטמבר בארה"ב – אילו מאות מחבלים חמושים
ולבושים במדי צה"ל היו חודרים במקביל למספר יישובים ועורכים טבח המוני באלפי
אזרחים ישראלים – נשים וילדים, גברים וקשישים, חוטפים ילדים לתוך עזה, והופכים
אזרחים ישראלים למגן אנושי שלהם, בתוך היישובים עצמם. מיותר לציין איזו מכה
מוראלית היה מגה פיגוע כזה גורם לחברה הישראלית. מלחמת "צוק איתן" סיכלה
את האסון הלאומי הזה, וזה הניצחון הגדול שלנו במערכה.
זו גם התבוסה הגדולה של חמאס – חיסולה של המערכת האסטרטגית שבנו
ושהשליכו עליה את מלוא יהבם. ניתן להשוות את סיכול איום המנהרות, להפצצת הכורים
בעיראק ובסוריה, מבחינת המשמעות של האיום.
היו לחמאס הישגים מסוימים במערכה. את הגדול בהישגיהם הם קיבלו במתנה
מרשות התעופה האמריקאית. אך בסך הכל, הם כשלו כמעט בכל מטרותיהם.
ברגע שתושמדנה כל המנהרות, יהיה זה ניצחון גדול של ישראל. אסור להפסיק
את המערכה רגע אחד לפני כן. ועד אז, יש להמשיך ולהשמיד את תשתית חמאס, להרוג
מחבלים רבים ככל הניתן ולעשות כל מאמץ להגיע למפקדים, המסתתרים מתחת לקרקע בעזה.
* "ישראל היום"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
