הבלוג של אורי הייטנר

על פי הדיווחים מקהיר, אחד הנושאים המרכזיים במו"מ עם הפסקת האש, ואולי הנושא המרכזי, הוא דרישת חמאס להסיר את המצור הישראלי מעל הרצועה. הנראטיב הפלשתינאי אודות ה"מצור" הצליח להכות שורש בתודעה הציבורית, עד שגם אנחנו נופלים למלכודת הזאת. האמנם רצועת עזה היא במצור?

נראטיב ה"מצור" נולד לאחר ההתנתקות, כתחליף פלשתינאי לנראטיב "הכיבוש", כתירוץ לטרור נגד ישראל. אחרי הנסיגה מכל רצועת עזה, עד הגרגר האחרון ועקירת כל יישובינו, עד היהודי האחרון, לא יכלו הפלשתינאים עוד להיאחז בטענת "הכיבוש". ומאז הם מציגים את רצועת עזה כאזור תחת "מצור אכזרי". האמנם?

את הטענה הזאת יש לבחון מאז ההתנתקות. ישראל נסוגה והאחריות על הרצועה עברה לרשות הפלשתינאית, בראשות אבו מאזן. כל העולם, ובוודאי ישראל, עמדו בתור כדי להפוך את רצועת עזה לפנינת המזרח התיכון, לגן עדן עלי אדמות. אולם הפלשתינאים בחרו להפוך את הרצועה לגיהינום של טרור, ירי רקטות על אזרחי ישראל וחפירת מנהרות תופת לפיגועים המוניים. הנסיגה עצמה נעשתה תחת אש, ומיד אחריה כל הרצועה הייתה בסיס לפשע מלחמה מתמשך נגד אזרחי ישראל, תחילה תחת שלטון אבו מאזן וכעבור כשנתיים תחת שלטון חמאס.

רק אחרי עשרה חודשי ירי בלתי פוסקים, בעקבות חטיפת גלעד שליט, הוכרזה רצועת עזה כישות עויינת, וישראל סגרה חלקית את המעברים וכפתה סגר ימי על הרצועה. מעברי גבול פתוחים מקובלים בין מדינות ששוררים ביניהן יחסי שלום. כמובן שברגע שהרצועה היא ישות עוינת, על כל מעברי הגבול להיסגר, בדיוק כפי שמעברי הגבול בין ישראל וסוריה, למשל, סגורים. כמובן שאין כל מקום לטענה על כך.

אלא שישראל כלל לא סגרה את המעברים. ההיפך הוא הנכון – גם בימים הקשים ביותר של הירי על ישראל, כולל במלחמת "צוק איתן", עברו מדי יום 300 משאיות אספקה עמוסות כל טוב מישראל לרצועת עזה. מנהרות התופת לרצח ישראלים נבנו במלט וחומר בניה שסופקו בידי ישראל. גם כאשר הפלשתינאים ירו על המעברים, ישראל המשיכה להעביר את המשאיות. ישראל המשיכה כל העת, ללא הפסקה, לספק חשמל לרצועה, גם כאשר הפלשתינאים ירו פעמים רבות לעבר תחנת הכוח באשקלון.  

נכון, ישראל הטילה סגר ימי על הרצועה, כדי למנוע התחמשות רבתי של מפלצת הטרור הזאת. הסגר נעשה על פי כללי החוק הבינלאומי, כפי שנאמר אפילו בדו"ח ועדת החקירה של האו"ם על המשט התורכי.

לזה יקרא מצור? כך מוגדר במילון מצור: "כיתור של עיר ומצודה מכל עבר על ידי כוחות צבא של אויב, ניתוקן משאר המקומות תוך כדי הרעשות והתקפות תכופות כדי להרעיב את אנשיהן ולהצמיאם ולהביאם לידי כניעה". יש דמיון כלשהו בין הכתוב כאן, לבין המציאות בגבול עזה?

יתר על כן, ישראל כלל אינה יכולה לצור על רצועת עזה, כיוון שלרצועת עזה גבול עם מצרים. העזתים והמצרים הם בני אותה אומה. מרצועת עזה לא נורו אלפי רקטות לעבר ערי מצרים. מצור? שמצרים תפתח את מעבריה לעזה.

כל סיפור ה"מצור" אינו אלא אגדה, שנועדה לעורר דעת קהל נגד ישראל. לא מצור ולא יער. 

* "ישראל היום"