הבלוג של אורי הייטנר

לפני כמעט עשרים שנה, ניסו שני חברי כנסת – יוסי ביילין, אז עדין ממפלגת העבודה, חילוני, ופרופ' אלכס לובוצקי, דתי, מ"הדרך השלישית", לנסח אמנה של הסכמות בנוגע לצביונה היהודי של מדינת ישראל, ובנושאי דת ומדינה.

ההסכמה הראשונה שהם הגיעו אליה, נגעה לשבת. העיקרון שהם קבעו היה פשוט: תרבות – כן. מסחר – לא.

מאז היו עוד ניסיונות רבים, הידברויות רבות, בחלקן נטלתי חלק. לא בכל הנושאים נוסחו הסכמות. בנושא השבת, תמיד הגיעו להסכמה, ותמיד אותה הסכמה: תרבות – כן. מסחר – לא.

המהלך המשמעותי והגדול ביותר ליצירת הסכמות, הייתה אמנת מדן – גביזון, אותה הובילו הרב יעקב מדן, ראש ישיבת הר עציון והמשפטנית הדגולה, כלת פרס ישראל פרופ' רות גביזון, ממייסדי האגודה לזכויות האדם ומי שעמדה בראשו שנים רבות. וגם שם, אותה הסכמה לגבי השבת: תרבות – כן. מסחר – לא.

על בסיס אותו עיקרון, מציעים כעת חברי הכנסת רות קלדרון ואלעזר שטרן הצעת חוק. רק הוצגה ההצעה, ומיד נפתח הפולמוס המתלהם, השגרתי, בין "דתיים" ל"חילונים". אלה זועמים על הצעת החוק הפוגעת בשבת ובאופיה היהודי של המדינה, לא פחות. אלה זועקים שהחוק לא פותר להם את מה שמעניין אותם – קניות ומסחר בשבת.

אולם אין זה מקרה שכל מי שניסה באמת ובתמים לעצב את צביונה היהודי הראוי של מדינת ישראל הגיע לאותה תובנה. אין זו פשרה בין "דתיים" שהשבת היא שלהם, והם מוכנים לוותר בפתיחת מוסדות תרבות כדי להרוויח בסגירת עסקי מסחר, לבין "חילונים" שהשבת אינה מעניינם, הם רוצים אותה כיום ז' בשבוע, ומוכנים לוותר בתחום אחד כדי להרוויח בתחום שני.

בעצם, אין זו פשרה בין שני צדי מתרס, אלא הסכמה משותפת שזאת הדרך הנאותה לציין את השבת במדינה היהודית. זוהי אמירה, שהשבת היא יום המנוחה, היא יום התרבות, היא יום הרוח, היא יום המשפחה. זוהי אמירה שהיום הזה הוא יום של הרגעת בולמוס המרדף המטורף אחרי הבצע, בולמוס הצרכנות המטורפת. לכן, זה יום שראוי לסגור בו את הקניונים ובתי המסחר, לא כהליכה לקראת הדתיים, וראוי לפתוח בו את המתנ"סים, התיאטראות ומוסדות התרבות והאמנות, לא כהליכה לקראת החילונים, אלא מתוך רצון משותף לעצב את השבת היהודית ישראלית, את הפרהסיה היהודית ישראלית הראויה.

טרם קראתי את הצעת החוק לפרטיה, אלא את הכתבות בכלי התקשורת. הכיוון שלה חיובי מאוד, מבטא את אמנת גביזון-מדן ואת רוח ההסכמות של מהלכי ההידברות השונים. הדיון על הפרטים חשוב מאוד ומן הסתם גורמים שונים יפעילו לחץ כדי למשוך אותו לכיוונם. יש לקוות, שלשם שינוי לא יהיה זה השיח הלעומתי הנדוש בין "חילונים" ו"דתיים", אלא מאמץ משותף לעצב את השבת השייכת לכולנו, למען החברה הישראלית.  

* "ישראל היום"