הבלוג של אורי הייטנר

במידף הקודם, אריאל הציג את בעיית הבזבוז במים, ואני מציע לחזור לכיוון שנבדק פעמים אחדות בעבר – הפרטת המים.

אחד הדברים היפים שאפיינו אותנו תמיד, היה היכולת להפריד בין עיקר וטפל. אני בעד הגבהת מפלס השותפות בתחומים כמו החינוך וההשכלה, אך אין כל צורך באחריות משותפת על הצריכה הפרטית. לכן, למשל, הפרטנו כבר לפני למעלה משני עשורים את החשמל. מה ההבדל בין החשמל למים?

אין הבדל עקרוני. הסיבה לכך שלא הפרטנו את המים יחד עם החשמל, היתה העלות הגבוהה של המדידה לעומת העלות הנמוכה של המים. הגענו למסקנה שיחלפו שנים רבות עד שהחיסכון יחזיר את ההשקעה. 

* מידף - עלון קיבוץ אורטל