הבלוג של אורי הייטנר

בשל התחייבות קודמת, נבצר ממני, לצערי, להשתתף באירוע הפרידה לאריאלה, אך על כתיבת ברכה לאירוע, לא וויתרתי.

אחת ההחלטות הראשונות של כמנהל המתנ"ס, עם כניסתי לתפקיד לפני 13.5 שנים, הייתה הקמת המחלקה לאזרחים בוגרים. להחלטה הזאת היה פן פרסונלי, שמבחינתי היה חלק בלתי נפרד מהקמת המחלקה – מינויה של אריאלה לניהול המחלקה. בין תחומי האחריות שהיו לאריאלה טרם הקמת המחלקה, היא הייתה אחראית על בית שרשרת הזהב שכבר פעל בבני יהודה, ומרבית חבריו היו הורים של תושבים ותיקים. ראיתי את המסירות והאכפתיות של אריאלה לנושא, והבנתי שהיא האדם המתאים להקים את המחלקה.

הרעיון של הקמת מחלקה כזאת, בחבל התיישבות בן 34 בלבד, שרוב תושביו צעירים ובעיקר בעלי תודעה ורוח צעירה, לא היה מובן מאליו, והיו שראו בו רעיון הזוי, בעיקר כאשר השמיכה קצרה וצרכי הקהילה מרובים. לא היה קל לשכנע את ההנהלה ואת המועצה. אולם אנו הבנו שקהילה צריכה לחשוב קדימה, ובדיוק לשם כך יש מרכז קהילתי. וכשהגולן הפך לקהילה רב דורית, אי אפשר היה להתעלם מהצורך המתגבש לתת מענה לגיל השלישי. אכן, הקדמנו את זמננו במודע, ויצרנו תשתית טובה שעל בסיסה יכולה היום המועצה לקדם את הנושא, כאשר כבר אין ספק במרכזיותו לחיינו.

אריאלה הייתה לאורך כל התקופה הרוח החיה בכל הקשור לאוכלוסיה המבוגרת בגולן. היא יצקה את היסודות, הניעה תהליכים, יזמה מסורות ומיסדה אותן, והכל בשקט ובענווה המאפיינים אותה. שקט וענווה, אך גם נחישות ועקשנות הנובעים מתחושת האחריות, מהכרה בחשיבות העשיה ומהמסירות לציבור שאותו שרתה.

אריאלה הייתה לאורך כל השנים השגרירה הנאמנה של המבוגרים ושל צרכיהם. בכל ישיבת צוות, בכל נושא שהוא, היא הקפידה להזכיר לנו שיש אוכלוסיה מבוגרת שיש לדאוג לה. דנו על הקמת מרחב קהילתי משותף של בית הספר והמתנ"ס? אריאלה העלתה את סוגיית השתלבות המבוגרים במתחם, את הקשיים וההזדמנויות ויזמה פעילות משותפת של תלמידים וחברי המועדון. קיימנו דיון על הספורט בגולן? אריאלה הזכירה לנו שגם

הזקנים-בגילם יודעים להיות צעירים ברוחם ואף הם זקוקים לפעילות ספורטיבית. וכך יזמה, בין השאר, את הכנסת ספורט הפטנק לגולן. היא לא נתנה לי כמנהל, להנהלה, לצוות, לגורמים מקבילים כמו מיט"ר לשכוח את הציבור שעליו היא אמונה, ובכל פעם באה עם יוזמה חדשה – פעם בתחום התנדבות של מבוגרים להדרכה בגמלא, להיות סב גן או כל פעילות שהיא. פעם את הקמת הקהילה התומכת, והתאמתה לאזור התיישבות כפרית, להבדיל מהשכונה התומכת העירונית. פעם להעלות דיון במועצה על התשתית הפיסית העתידית של האוכלוסיה הקשישה, שעוד לא הייתה בגולן. פעם ליזום את "מעגל הגיל השלישי" – מסורת של חודש פעילות אזורית המעמידה במרכז את ציבור המבוגרים ועוד ועוד.

כן, הקדמנו את זמננו. אך בזכות עובדה זו, הגענו מוכנים למציאות הנוכחית, שבה הגיל השלישי הוא מרכיב משמעותי באוכלוסיית הגולן. ולאריאלה חלק חשוב מאוד בכך.

כחברת צוות, אריאלה תמיד נרתמה לעשיה גם מעבר למחלקה שניהלה – אם זה כאשת הקשר עם המשפחות השכולות לקראת ובמהלך יום הזיכרון, אם זה בטיפול בנושא המלגות לסטודנטים ועוד.

אריאלה היקרה!

הנה, את יוצאת לפנסיה. ומה נאחל לך?

שכגמלאית בגולן, תקצרי ברינה את פרי עמלך רב השנים!