כנרת / חוה אלברשטיין
פינתי השבועית ברדיו "אורנים" 22.9.14
השבוע אני משמיע שיר בהזמנה. את השיר
הזמינה תמר, בתי הקטנה, שבראש השנה, א' בתשרי, היא תחגוג את יום הולדתה השמיני.
תמר בחרה את השיר האהוב
עליה ביותר, שירה של רחל המשוררת "כנרת", המוכר יותר לפי מילות הפתיחה
שלו "שם הרי גולן", בביצועה של חוה אלברשטיין.
בשנה שעברה תמר ביקרה בטיול השנתי בבית
הקברות של כנרת, בקבריהן של רחל המשוררת ונעמי שמר, ושם למדה את השיר, אותו כתבה
רחל והלחינה נעמי, והתאהבה בו. היא אפילו שרה אותו סולו בפני כמעט 200 איש בערב
לזכרו של סבא אריק בנהלל, בביטחון עצמי רב וללא זיוף.
יש לתמר טעם טוב. אכן, זה שיר מקסים.
הקשר של השיר לבית הקברות של כנרת, אינו רק
העובדה ששתי היוצרות שלו טמונות בו, אלא שהמקום המתואר בו הוא אותו בית קברות. מה
ירבו פלאים בחורף על הכֶּרָךְּ, שרה רחל (על הכֶּרָךְּ ולא על הקרח, כפי שרבים שרים
בטעות – ממתי הכלנית והכרכום פורחים על הקרח, בגובה 210 מ' תחת פני הים?). גבעת
הכרך היא הגבעה, שעליה נמצא בית הקברות.
ומשם נראים הרי הגולן כה קרובים,
"הושט היד וגע בם". ומשם נראה "בבדידות קורנת, נם חרמון
הסבא". אותו "דקל שפל צמרת" עליו כתבה רחל נטוע עד היום בבית
הקברות, ולידו על סלע חרוט המשפט הרלוונטי מן השיר.
שגיאה נפוצה נוספת בפיהם של השרים את השיר,
בנוסף ל"קרח", הוא משֹוּאות זרים, בשי"ן שמאלית.
מהי משׂוּאה? לפיד. איך המשׂוּאה מתקשרת לשיר?
כך הוא הבית כולו:
גם כי איוורש
ואהלך שחוח
והיה הלב למשואות זרים
האוכל לבגוד בך
האוכל לשכוח
חסד נעורים?
כי - פירושו, כמו בעברית
התנ"כית, אם.
איוורש = אעשה רש, עני.
שחוח = כפוף.
ננסה להבין את הבית: גם אם אעשה עני ואהלך כפוף, הלב שלי יהיה ללפידי
זרים... האם אוכל לבגוד בך וגו'? מה הקשר ללפידים? מה הם נדחפים?
אין המדובר במשׂוּאות (בשי"ן שמאלית), אלא במשׁוּאות (בשי"ן
ימנית). כך בפירוש מנוקדת המילה בספרי שירת רחל.
מהי מַשּׁוּאָה? במילון אבן שושן נכתב: "שממון, חורבן,
הרס".
אם כן, המשפט אמור להתפרש כ"היה הלב להריסות של זרים". אולי
קצת יותר הגיוני מלפידים, אך עדין לא מסתדר.
ההצעה שלי לפירוש המילה, שולחת אותנו לספר בראשית, לסיפור אדם, חוה
והנחש. בתחקיר שעושה אלוהים למעורבים בפרשת אכילת פרי עץ הדעת טוב ורע, הוא פונה
לחוה בשאלה: "מה זאת עשית?" היא משיבה: "הנחש הִשִּׁיאָנִי
ואוכל". מה פירוש הִשִּׁיאָנִי? פיתה אותי.
נחזור לשיר: גם כי איוורש / ואהלך שחוח / והיה הלב
ל"פיתויי" זרים / האוכל לבגוד בך?
זה ההסבר. גם אם אהיה עני וכפוף, ואף אם אעמוד בפני פיתויים של זרים,
לא אוכל לבגוד בך, כנרת.
השיר לא נכתב בדגניה, על חוף הכנרת, אלא בתל-אביב, אליה נאלצה לגלות בשל
מחלת השחפת. שם, בתל אביב, בעליית גג קטנה, תוך שהיא נאבקת במחלתה הקשה, כתבה רחל את
מרבית שיריה, וברבים מהם שירי געגועים לכנרת, ולהוויה החלוצית אותה נאלצה לעזוב.
את השיר "כנרת" היא כתבה בשנת תרפ"ז 1927, ארבע שנים לפני מותה.
בשיר היא נשבעת אמונים לכנרת; נשבעת לא לשכוח את חסד נעוריה.
בפסח 1993, בתקופת המאבק על הגולן, ערכנו את סדר פסח הקיבוצי של קיבוץ
אורטל, בגן הוורדים בירושלים, מול הכנסת ומשרד ראש הממשלה, במחאה על המו"מ
לנסיגה מהגולן. היה זה אירוע הפגנתי שקיבל חשיפה גדולה בתקשורת. רצינו לבטא בצעד
זה את המסר שאנחנו נאמנים לציונות של תנועת העבודה, של הקיבוץ, של העמק, בניגוד
לממשלת העבודה, המנסה לעקור אותנו. הסדר עצמו היה סדר כהלכתנו, כמעט ללא שינויים.
אבל לרשימת השירים הוספנו שיר אחד נוסף – "כינרת", הלה הוא "שם הרי
גולן". ושרנו בכוונה גדולה את השורה "האוכל לבגוד בך?"
לתמר – מזל טוב!
שָׁם הָרֵי גוֹלָן,
הוֹשֵׁט הַיָּד וְגַע בָּם! –
בִּדְמָמָה בּוֹטַחַת
מְצַוִּים: עֲצֹר.
בִּבְדִידוּת קוֹרֶנֶת
נָם חֶרְמוֹן הַסַבָּא
וְצִנָּה נוֹשֶׁבֶת
מִפִּסְגַּת הַצְּחוֹר.
שָׁם עַל חוֹף הַיָּם
יֵשׁ דֶּקֶל שְׁפַל צַמֶּרֶת,
סְתוּר שֵׂעָר הַדֶּקֶל
כְּתִינוֹק שׁוֹבָב,
שֶׁגָּלַשׁ לְמַטָּה
וּבְמֵי כִּנֶּרֶת
מְשַׁכְשֵׁךְ רַגְלָיו.
מַה יִּרְבּוּ פְּרָחִים
בַּחֹרֶף עַל הַכֶּרַךְּ,
דַּם הַכַּלָנִית
וְכֶתֶם הַכַּרְכֹּם,
יֵשׁ יָמִים – פִּי
שֶׁבַע אָז יָרֹק הַיֶּרֶק,
פִּי שִׁבְעִים
תְּכֻלָּה הַתְּכֵלֶת בַּמָּרוֹם.
גַּם כִּי אִוָּרֵשׁ
וַאֲהַלֵּךְ שְׁחוֹחַ,
וְהָיָה הַלֵּב
לְמַשׁוּאוֹת זָרִים –
הַאוּכַל לִבְגֹּד
בָּךְ, הַאוּכַל לִשְׁכֹּחַ
חֶסֶד נְעוּרִים?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
