ימים נוראים / ברי סחרוף
פינתי השבועית ברדיו "אורנים" 29.9.14
בימים אלה – עשרת ימי תשובה, ימי "בין
כסה ועשור", אקדיש את פינתי לשירו של ברי סחרוף "ימים נוראים".
"ימים נוראים" הם שם נוסף לימים
אלה, כאשר השימוש בהם נוגע לעתים רק לראש השנה וליום הכיפורים, לעתים לעשרת ימי
תשובה, כלומר לעשרת הימים שבין א' תשרי – ראש השנה לי' בתשרי – יום הכיפורים. ויש
המרחיבים אותם גם לחודש אלול, חודש הסליחות.
משמעות המילה נורא פירושה "מעורר
יראה". יראה היא פחד, אך גם יראת כבוד. את האלוהים אנו מכנים "האל
הגדול, הגיבור והנורא" ובפיוט לימים הנוראים "אל נורא עלילה".
הימים הנוראים הם ימי גזירת הדין על גורלו של כל אדם ואדם, ולכן הם מעוררי יראת
הדין, הן הפחד מפני הדין והן יראת הכבוד כלפי הדיין.
את מילות השיר "ימים נוראים" כתב
נועם רותם, מוסיקאי, תמלילן וזמר מוכשר מאוד, לשעבר סולן להקת "קרח תשע",
שאני נשביתי בקסמו בזכות ביצוע נהדר לשירו של מאיר אריאל "שיר התעסוקה",
באלבום "רישומי פחם בצבע". רותם גם השתתף בהרכב של "אל
המשורר" שהלחין, עיבד ושר שירים של ביאליק והשמענו אותו כאן לא מכבר. ברי סחרוף
הלחין את השיר בשיתוף עם בן הנדלר, מלחין ומעבד שעמו שיתף פעולה בכמה מאלבומיו. הוא
הופיע באלבום "אתה נמצא כאן".
בחרתי בשיר הזה, בשל השילוב שיש בו בין
קודש לחול, בין מציאות פרטית של ימים נוראים, לבין מהות הימים הנוראים הקרבים,
והרצון של הכותב בחשבון נפש ובפיוס עם עצמו ועם אהובתו, אליה הוא ממען את השיר,
לקראת הימים הנוראים. רוממות הרוח של התפילה בבית הכנסת ושל שמיעת קול השופר - סמלי
הימים הנוראים, היא ההזדמנות של הכותב להיחלץ ממצב הייאוש אליו נקלע בחייו
הפרטיים, כאשר אהובתו עזבה אותו ובלעדיה הוא נופל לבור ללא תחתית. בניגוד לצום המזכך של יום
הכיפורים, הוא מטביע את עצמו בשתיית בירה מקומית על ספסל מול הבית, ו"עכשיו
הלב שלי רעב והכוס שלי ריקה, הלב שלי כואב ובבטן מועקה". אולם על סף הייאוש,
הוא בוחר בחשבון נפש, בהשראת הימים הנוראים הקרבים. "אני חושב על כל מה
שיכולתי להגיד, הזמן הפך אותי קשה והקול שלי מחליד... אני הפרתי עד אחד את כל
הנדרים".
הכותב
נוטל על עצמו את מלוא האחריות. הוא זה שהפר את כל הנדרים והוא זה שמשלם את מלוא
המחיר. מה שיוציא אותו מהמצב המדכא והמייאש, הוא קבלת המחילה מן האהובה, בעקבות
נטילת האחריות. "עוד מעט נכנס החג והשמים נקרעים" הוא זועק, בתחושת
חירום, שהנה הזמן אוזל. הוא עשה באמת ובתמים את מלוא חשבון הנפש שלו, אך ללא
הנכונות שלה למחול לו, הוא יישאר בבדידותו הקיומית, שהרי על עבירות שבין אדם לחברו
אין יום הכיפורים מכפר, ולכן על הפוגע לרצות את חברו. הכותב חש אימה ויראה – האם
תפילתו תיענה? אולם המען של התפילה אינו אלוהים, אלא האהובה, אליה הוא הפנה את
השיר. היא חייבת למחול לו לפני הימים הנוראים, "רק אל תעזבי אותי לבד בימים
הנוראים... רק תסלחי לי את בימים הנוראים".
"ימים נוראים" הוא יצירת רוק
נפלאה. מוסיקת הרוק המחוספסת המלווה בייללת הגיטרות החשמליות מעבירה למאזין באופן
המצמרר ביותר את מצבו של הכותב המיטלטל בין ייאוש ותקווה, ערב הימים הנוראים, נאחז
ברעיון הסליחה והמחילה היהודי וממתין לגזר דינה של מי שהוא פגע בה, כאשר הפר את
נדריו לה. האם היא תיענה לזעקתו ותמחל לו? השיר משאיר זאת פתוח.
זהו שיר אקזיסטנציאלי – קיומי, במובן המובהק
ביותר של המושג, ולכן הוא מעורר הזדהות רבה כל כך. היופי בשיר הזה, הוא הפיכתו את
הימים הנוראים לכל כך משמעותיים, כל כך מהותיים, כל כך אמתיים, כל כך קיומיים,
דווקא כיוון שהוא מוריד אותם מן השמים ונוטע אותם בחיים האמתיים. בכך הוא מעניק
לחגים, למנהגים, לטקסטים העתיקים, את המהות הראויה, לא כריטואל מרוחק מן החיים,
אלא כחלק משמעותי ומהותי בחיינו, שאין צורך להיות דתי או אפילו מאמין באלוהים כדי
להתחבר אליהם.
כמו בשנתיים שעברו, גם השנה השיר הזה הוא
חלק מהתכנסות "כל נדרינו" שאני עורך באורטל, ושהשבוע ימלא לה עשור. השם
"כל נדרינו" שמשמעותו היא גם כל הנדרים שלנו וגם תפילת "כל
נדרי" שלנו, נועדה לעשות לנו את מה שעושה השיר – להפוך את יום הכיפורים
למשמעותי לחיינו.
נאזין לברי סחרוף, ואני ממליץ לשים לב
לסלסול שלו בשורות "עוד מעט נכנס החג והשמים נקרעים" ו"אני הפרתי
עד אחד את כל הנדרים". זהו עוד חיבור האופייני לו. ברי סחרוף שהשכיל לחבר בין
הרוק והפיוט, הרוק ושירת אבן גבירול, הרוק ושירת אלתרמן מחבר גם בין הרוק להשפעות
מזרחיות. ברי סחרוף הוא אחד היוצרים החשובים, המקוריים והמשפיעים על המוסיקה
הישראלית בשלושים השנים האחרונות, והוא גם אחד ממובילי ההתחדשות היהודית של
המוסיקה הישראלית.
כשאני בלעדייך נופל
לבור ללא תחתית
על ספסל מול הבית
שתיתי בירה מקומית
עכשיו הלב שלי רעב
הכוס שלי ריקה
הראש שלי כואב ובבטן
מועקה
אני חושב על כל
מה שיכולתי להגיד
הזמן הפך אותי קשה
והקול שלי מחליד
עוד מעט נכנס החג
והשמיים נקרעים
רק אל תעזבי אותי
לבד בימים הנוראים
אני הפרתי עד אחד
את כל הנדרים
רק תסלחי לי את
בימים הנוראים
בחלון בית הכנסת
רואה חזן בראש העם
הילדים במרפסת מחכים
לקול שופר
עכשיו הלב שלי רעב
הכוס שלי ריקה
הראש שלי כואב ובבטן
מועקה
אני חושב על כל
מה שיכולתי להגיד
הזמן הפך אותי קשה
והקול שלי מחליד
עוד מעט נכנס החג
והשמיים נקרעים
רק אל תעזבי אותי
לבד בימים הנוראים
אני הפרתי עד אחד
את כל הנדרים
רק תסלחי לי את
בימים הנוראים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
