לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הבלוג של אורי הייטנר

מאמרים בנושאי פוליטיקה, חברה, תרבות, יהדות וציונות. אורי הייטנר, חבר קיבוץ אורטל, איש חינוך ופובליציסט

כינוי:  הייטנר

מין: זכר





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


10/2014

הילד בן שמונים


ביוזמה של השר לאזרחים ותיקים אורי אורבך, התבקשו הח"כים והשרים לבחור כל אחד את זקן השבט בעיניו. נבחרו, בין השאר, אישים כמאיר שמגר, אהרון ידלין, דוד לוי, רחל רבין, סטף ורטהיימר, סמי מיכאל, אלי עמיר ועוד. ומיהו זקן השבט שלי? שאלת את עצמי, ומיד עלה שמו של יהודה הראל. וזה מאוד הצחיק אותי. יהודה הראל... זקן?

 

ב-11.11 יהודה יגיע לגבורות, אך כשאני חושב על כך האסוציאציה שלי היא "הילד בן שמונים". וכלל איני מתכוון לכך שבגיל 80 האיש הוא בכושר מנטלי ואינטלקטואלי מצוין, אלא לדברים אחרים לגמרי, ייחודיים ליהודה: הסקרנות הבלתי נדלית, היצירתיות, המקוריות, היכולת להפתיע שוב ושוב, הפתיחות, כושר ההמצאה. התכונות הללו שליוו את יהודה כל ימיו, לא דהו ומאפיינים אותו גם ממרומי 80 שנותיו. וההומור, כמובן.

 

****

 

בברכתו בטקס החתונה של אחד מילדיו, אמר יהודה לזוג הצעיר: "תחיו בכל מקום על פני כדור הארץ שתבחרו... ובלבד שהוא יהיה בין החרמון וחמת גדר".

 

השטח שבין החרמון וחמת גדר, הגולן לאורכו ולרוחבו, זרוע בטביעות אצבעותיו של יהודה. מרום גולן, כמובן. באירוע ההוקרה לסמי בר לב, סמי אמר שחלק גדול מאוד ממעשיו היו ביצוע רעיונותיו של יהודה. רבים מאוד מיישובי הגולן, ממפעלי הגולן, ממוסדות החינוך בגולן, הם פרי רעיונותיו של יהודה, מעורבותו, דחיפתו, התעניינותו ועצתו הטובה. יהודה רחוק מלהיות בולדוזר, אינו ביצועיסט, אינו מנהל. אבל הוא רעיונאי שאין כדוגמתו, והוא יודע לבחור את האנשים הנכונים, ויודע לומר לאנשים הנכונים בזמן הנכון את המילה הנכונה, את הרעיון היצירתי, החדשני, את ההברקה שתהפוך לעשיה מבורכת. כך בכל 47.5 שנות ההתיישבות בגולן, שהן 47.5 שנותיו של יהודה בגולן; של אבי ההתיישבות בגולן.

 

יהודה אינו נושא בתארים וכמעט ולא מילא תפקידים פורמליים. תפקידו היה ונשאר, להיות יהודה. יהודה הוא מנהיג מזן מיוחד – הוא לא נואם כיכרות, הוא לא ניחן בכריזמה של כוכב רוק. הוא מדבר בשקט, בחיוך של מבוכה (ובהומור האופייני שלו הוא מגדיר זאת כ"חיוך אידיוטי"), אבל כשהוא מדבר נעשה שקט כי מקשיבים. ולמה מקשיבים לו? בן גוריון נהג להגדיר את ברל כצנלסון "מחלקת השכל". יהודה הוא מחלקת השכל שלנו. הכריזמה שלו היא חוכמתו. ולכן, כל שיחה אתו היא חוויה אינטלקטואלית, וכל מחלוקת אתו היא אתגר אינטלקטואלי. גם כאשר איני מסכים עם אף מילה שהוא אומר, דבריו משאירים משקע מאתגר, המלווה אותי לאורך ימים כתשבץ היגיון קשה לפיצוח.

 

****

 

שלושה חודשים אחרי העליה לגולן וההתיישבות של חלוצי קיבוץ גולן, לימים מרום גולן, במחנה הסורי עלייקה, כתב יהודה ב"עלי גולן", עלון הקיבוץ:

 

"גורלם של השטחים המשוחררים מסעיר את הארץ. בכל מקום מתווכחים, מציעים הצעות ומסמנים גבולות על גבי המפה. השמצות מוטחות מצד לצד. בעלי רעיונות למיניהם רוכשים להם מקום בעיתונים למען הכרזותיהם... הציבור מוזעק כנגד מחדלים ביטחוניים ואחרים של השלטונות. בני אדם עוצרים לרגע בשעת סיבובם ברחוב דיזנגוף, שולפים עט וחותמים על פטיציה [=עצומה א.ה.]: 'לעולם לא ניסוג!' כל היודע לכתוב (ולא רק כאלה) שולח מפרי עטו למדורי המכתבים בעיתונים, אשר ממילא כבר עולים על גדותיהם.

 

מותר לשאול מהי תרומתם של כמה עשרות החבר'ה הנמצאים בעלייקה לוויכוח סוער וחיוני זה? גם בחדר האוכל שלנו נשמעים דיונים וויכוחים, לעתים אפילו די סוערים: האם אפשר לדשן את שטחי הפלחה ברמת הגולן במדשנת צנטריפוגלית או שהרוחות החזקות והקבועות מחייבות שימוש במדשנת מהטיפוס הישן? מתריעים על מחדלים חמורים בטיפול בטרקטורים, אחד דוחה בתוקף את ההשמצות שנסע בהילוך אחורי בטרקטור רתום למחרשה וגרם לשבירתה... ויכוח סוער מתנהל על סוג השמיכות והתנורים הדרושים לאקלים החורפי על הרמה בגובה של 1,000 מ' מעל פני הים. על המפות מנסים לסמן את קו הגידור של שטחי המרעה... על לוח המודעות נקראים החברים לחתום, אך לא על פטיציות, אלא על בקשה מסדרן העבודה לצאת בשבת הבאה לחופש, או על הצעותיהם למועמדים לוועדות השונות: תרבות, שיכון וכו'.

 

כזאת היא כל תרומתנו לוויכוח הגדול והחשוב המסעיר את הארץ... כשתגיע שעת ההכרעה (בעצם היא הגיעה) יכריעו הוויכוחים מהסוג הנשמע כאן. חשוב שנדע זאת אנחנו ולא רק אנחנו".

 

אין כמעט הרצאה על ההתיישבות בגולן שאיני מקריא את הטקסט הזה, שהנו טקסט יסוד להבנת הלך הרוח של מייסדי ההתיישבות בגולן, שיהודה היטיב תמיד לבטא ולנסח. המסר ברור. יהודה לא הציב מולו את מתנגדי ההתיישבות בגולן, כמעט לא היו כאלה, אלא את אלה שמדברים, כותבים, מברברים ומחתימים עצומות, לעומתנו, שאיננו מדברים גבוהה גבוהה אך אנו עושים היסטוריה. הוא דיבר בשם הציונות המעשית, שבה המעשה ההתיישבותי הוא הקובע עובדות בשטח, ולא העשיה הפוליטית והדיפלומטית.

 

אולם כעבור 12 שנים, לאחר ההחלטה על עקירת יישובי סיני, יהודה היה הראשון להבין שהמציאות השתנתה, ואין די בעשיה ההתיישבותית ובציונות המעשית. במאמר ל"ארץ הגולן" הוא כתב: "בציונות צעדו תמיד המעשה ההתיישבותי והפעולה הפוליטית זה לצד זה. הפעולה הפוליטית נתנה גיבוי, מסגרת ותנופה למעשה ההתיישבותי והעובדות בשטח נתנו את האפשרות והתוקף לפעולה המדינית. כל ניסיון לצעוד רק על אחת משתי רגליים אלה, החל תמיד בצליעה והסתיים בנפילה". יהודה הציב את היעד הבא – חוק הגולן. סיפוח הגולן לריבונות ישראל. והאיש שלעג לפעולה הפוליטית הוביל את הפעולה הפוליטית. ומי שגיחך על העצומות, הוביל החתמת מאות אלפי ישראלים על עצומה למען חוק הגולן. ולאחר שנתיים של מאבק, הביא בגין את חוק הגולן לאישור הכנסת בשלוש קריאות. ובמאבק על הגולן בשנות ה-90, דווקא יהודה הקים מפלגה ושירת בכנסת.

 

לאורך כל השנים, יהודה היה מחלקת השכל של פיתוח הגולן, של עיצוב דרכו של הגולן ושל המאבקים הפוליטיים למען הגולן. שכל שאינו חדל ליזום, לאתגר ולהציף ברעיונות. "הגאווה הגדולה שלי", אמר לי פעם יהודה, "היא ש-5% מהפנטזיות שלי התגשמו"...

 

****

 

עוד כנער, טרם הגיעי לגולן, יהודה הראל היה דמות משמעותית בעבורי; מנהיג מתיישבי הגולן. זמן קצר לאחר הגעתי לאורטל, יהודה הוזמן להרצות מטעם המערך לקראת בחירות 1984. היה זה נאום הבחירות המוזר ביותר ששמעתי. שעה ארוכה הוא תקף בחריפות את המערך, את דרכו, את התנהלותו, את מנהיגו, ובחמש הדקות האחרונות הוא הסביר בקצרה למה בכל זאת, אין אלטרנטיבה טובה יותר. ביקשתי את רשות הדיבור אחריו, אמרתי שהסכמתי עם כל מילה שאמר עד המסקנה הסופית, ועליה התווכחנו. בתום הערב, ישבנו ושוחחנו ארוכות. ומאז החל להירקם קשר של חברות, שנמשך ברציפות במשך 30 שנה.

 

החברות הזאת אינה מובנת מאליה. יהודה הוא כמעט בן גילו של אבי, ואני בן גילם של ילדיו. ובכל זאת היא מתקיימת, ויחד פעלנו בשינויים בקיבוץ, בהתמודדותו על תפקיד מזכיר התק"ם, בחברת "וקטור" לשינוי בקיבוצים שהקים ואני עבדתי בה כפרוייקטור, ומעל הכל במאבק על הגולן, בוועד יישובי הגולן ובדרך השלישית. יחד שבתנו רעב בגמלא. וגם כאשר יהודה שינה את השקפותיו החברתיות כלכליות ואימץ השקפת עולם ליברטיאנית, המחלוקת לא העיבה על החברות. להיפך, כשיהודה הוציא את ספרו "להפריט", דווקא אני התבקשתי לדבר על הספר במסיבת השקה צנועה על הדשא של משפחת הראל, אף שדעותיי הפוכות מהמסר של הספר.

 

****

 

הילד בן שמונים, ומוחו הקודח ממשיך להמציא לנו פטנטים. אין לי ספק שהוא ימשיך להפתיע ולאתגר אותנו, כפי שעשה תמיד. 

 

* "שישי בגולן"

נכתב על ידי הייטנר , 30/10/2014 00:12   בקטגוריות אנשים, הגולן, היסטוריה, התיישבות, התנועה הקיבוצית, חוץ וביטחון, חברה, כלכלה, מנהיגות, פוליטיקה, קיבוץ  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להייטנר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הייטנר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)