"ובמקום
שאין אנשים, השתדל להיות איש" (פרקי אבות).
"...והנה שני אנשים עברים נצים. ויאמר לרשע:
למה תכה רעך? ויאמר: מי שמך לאיש שר ושופט עלינו? הלהרגני אתה אומר, כאשר הרגת את המצרי?"
פסוק זה מעורר תמיהה. מנין ידע הרשע שמשה הרג את המצרי? הרי בפסוק הקודם, בו מתואר
הרג המצרי, נאמר בפירוש: "ויפן כה וכה וירא כי אין איש". אם לא היה איש,
כיצד נודע הדבר?
הדרשן, המשורר והמחנך בארי צימרמן מציע
פרוש מעניין:
אם לא היה איש
איך נודע המעשה?
אין זאת כי אם רבים
עמדו מסביב, עת משה
פנה כה וכה לעזרה
אל ציבור עבדים מחריש
וירא כי אין איש להושיע
ויהי בעצמו לאיש.
מדרש זה מציג את ייחודו של משה לעומת בני
עמו. הם כבר עבדים בנפשם, ואין להם האומץ או הכוח להילחם ברע, להיאבק בעוול, והם השלימו
עמו. משה בן חורין בנפשו. אפשר שכאן נזרע הזרע לעימותים בין בני ישראל שביקשו לחזור
לסיר הבשר שבעבדות מצרים, למשה שניסה לחנך אותם לאהבת החירות.
מדרש זה מאפיין את תכונותיו המרכזיות של
משה כאכפתיות, סולידריות, אומץ לב ורדיפת צדק. אלה התכונות שהכשירו אותו להיות
גדול מנהיגינו, הראוי לגאול את ישראל.
מן הראוי שחברה יהודית תאמץ את הערכים שמשה
מגלם - רדיפת הצדק, אהבת החרות, האכפתיות לכל אדם, הנכונות להיאבק בכל עוול והסולידריות
האנושית.
* 929
בבלוג זה
בכל הבלוגים
