הבלוג של אורי הייטנר

פרק כ"ב בספר שמות הוא רצף של חוקים בין אדם לחברו, ובהם חקיקה חברתית מתקדמת, המבטאת את ערך הסולידריות האנושית.  

חוקי התורה מחייבים אותנו לסייע לחלש בחברה. החלשים ביותר באותה תקופה היו היתום, האלמנה והגר. גרים היינו בארץ מצרים, ועלינו למנוע סבל דומה מן הגרים שבקרבנו. "וְגֵר לֹא-תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ, כִּי-גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם". וכדי להדגיש זאת, כעבור פסוקים מעטים, שוב: "וְגֵר לֹא תִלְחָץ וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת-נֶפֶשׁ הַגֵּר כִּי-גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם". מן הדין אנו למדים על הנורמה הקלוקלת נגדה הוא יוצא, כי יצר הרע דוחף אותנו ללחוץ את החלש ואת הזר. וכך גם בנוגע ליתום ולאלמנה: "כָּל-אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תְעַנּוּן".

כשאני מדבר על חקיקה חברתית מתקדמת, כוונתי כמובן למתקדמת לתקופתה, אולם יש כמה חוקים שאפילו היום הם בגדר חזון שטרם מומש. "אִם-כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת-עַמִּי אֶת-הֶעָנִי עִמָּךְ לֹא-תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה". לא תהיה לו כנושה, פירוש הדבר שלא תלחץ עליו להחזיר את ההלוואה, אם אתה יודע שאין לו. רש"י מפרש את הפסוק, שחובה לתת הלוואה לעני, גם אם המלווה יודע שלא יוכל להחזיר את מלוא ההלוואה ואולי אף לא יוכל להחזירה כלל.

לֹא-תְשִׂימוּן עָלָיו נֶשֶׁךְ" – איסור על הלוואה בריבית. אינך צריך להרוויח מאומללותו של האחר; להגדיל את הרווח שלך מכל יום שהוא אינו מחזיר את ההלוואה, כאשר הסיבה לכך היא חוסר יכולתו להחזירה. אם אין הוא יכול להחזירה היום, מחר הריבית תגדל וכך גם חוסר היכולת שלו לשלם. תרבות הריבית יוצרת סחרור שאינה מאפשרת ללווה לחזור לחיים נורמטיביים. טרם נמצאה הדרך לקיים כלכלה מודרנית ללא ריבית, אולם ראוי שהרעיון הזה יכוון אותנו לחברה יותר הוגנת וצודקת, פחות מתעמרת ואכזרית. החוק הזה מחנך אותנו לסולידריות.

חז"ל מסבירים את המצווה הזאת ועוד כדוגמתה, בכך שהכסף אינו של המלווה אלא של הקב"ה. לפיכך, העובדה שפלוני הוא עשיר, אינה מקנה לו זכויות יתר, אלא חובות יתר, לתת יותר לכלל ולחלש, כהתייחסות לעושרו כאל פיקדון שניתן בידו.   

עיקרון דומה מופיע גם בפסוק הבא: "אִם-חָבֹל תַּחְבֹּל שַׂלְמַת רֵעֶךָ עַד-בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ.  כִּי הִוא כְסוּתֹה לְבַדָּהּ, הִוא שִׂמְלָתוֹ לְעֹרוֹ, בַּמֶּה יִשְׁכָּב? וְהָיָה כִּי-יִצְעַק אֵלַי וְשָׁמַעְתִּי כִּי-חַנּוּן אָנִי". אם לקחת משכון מעני, עליך להחזיר לו אותו כאשר הוא זקוק לו. הצורך של העני בבגד גובר על כללי המשכון. 

* 929