הפשפש
עלה למעלה / רביעיית מועדון התיאטרון
פינתי
השבועית ברדיו "אורנים", 31.5.15
לפני כשלושה שבועות הלך לעולמו הזמר והשחקן גדעון זינגר, בגיל 89.
זינגר נולד בצ'כוסלובקיה, עלה לארץ בגיל 14. הוא התגייס לפלמ"ח ולאחר פציעה
הצטרף לצ'יזבטרון.
זינגר בלט בקול הבס בריטון העמוק שלו, והיה הסולן הראשון של השיר
"הרעות".
לאחר שחרורו פתח קריירה בעיקר כשחקן – הוא שיחק בהצגות רבות
ב"הבימה", "הקאמרי" ותיאטראות נוספים ובסרטי קולנוע רבים,
ובהם "תעלת בלאומליך", "מיליונר בצרות", "איי לייק
מייק", "אמי הגנרלית", "חמש חמש" ועוד.
ב-1983 פוטר זינגר מ"הבימה" וירד מן הארץ לאוסטריה. הוא
הצליח בווינה כשחקן תיאטרון וקולנוע. לאורך התקופה שמר על קשר טוב עם משפחתו
וחבריו בישראלי. הוא חזר לארץ, לבקשתו, להיפרד מחבריו הקרובים, יומיים לפני
פטירתו.
בשנות החמישים, השישים והשבעים, זינגר היה חבר בהרכב הפופולרי מאוד
"רביעיית מועדון התיאטרון", לצד חבריו שמעון בר, ראובן שפר זכרם לברכה
ויבדל לחיים ארוכים, חברו הטוב של זינגר, יענקלה בן סירא.
"רביעיית מועדון התיאטרון" הייתה להקת זמר, בידור וסאטירה.
היא הוקמה ב-1957 וכל חבריה היו שחקנים בתיאטרון הקאמרי. ב-1963 לקחו את החבורה
תחת חסותם הפזמונאי חיים חפר והסופר והבוהמיין דן בן אמוץ, שהיה למפיק של
הרביעייה. הם הופיעו בשנים אלה במועדון החמאם ביפו. חיים חפר כתב רבים משירי
הלהקה, ובהם "גוי של שבת" המוכר יותר כ"ג'וני איז א-בוי פור
מי" ומפורסם בזכות ספירת הכסף ביידיש בשורות האלמותיות "אוי, מעכאַפּט זיי מענעמט זיי, מעכאַפּט זיי מענעמט
זיי!" להיטים גדולים נוספים שכתב חפר לרביעייה היו "אין כמו יפו בלילות",
"זאת מרחוב פנורמה" ועוד וגם את השיר שנשמע הערב.
בשנות ה-70 יעקב אגמון היה המפיק של החבורה והעלה אתה את המחזה
"יוסף וכתונת הפסים המשגעת". לאחר מכן הלהקה לא פעלה עוד באופן סדיר, אך
חזרה מפעם לפעם להופעות איחוד, עד למותו של שמעון בר ב-1983.
השיר שנשמע הערב הוא "הפשפש עלה למעלה", שאת הגרסה
העברית שלו כתב חיים חפר. השיר מספר על פשפש שנולד בפרווה של עכבר, וכבר בצעירותו
שמע שלגדולות נועד. וכך הוא קפץ לכלבלב עלוב, משם לחמור – אך זה לא התאים לו כי
החמורים תמיד עובדים, הוא עבר אל הסוס וכך הוא עלה כטפיל צעד אחר צעד עד שהגיע...
לממשלה.
למי התכוון חיים חפר? הוא הקפיד לא להכחיש שהשיר נכתב על שנוא נפשו
שמעון פרס.
לפני שנשמע את השיר, אקרא פרק מספר הילדים הנפלא של מאיר שלו
"הכינה נחמה", המזכיר מאוד את סיפור השיר:
פרק י"א: נחמה מצטרפת לממשלה
רינה ונחמה בילו נהדר.
כל יום קנו בדיוטי-פרי
שמפו חדש וצבעים לשיער
ויום אחד
הן אפילו טסו עם שר.
השר הנכבד אל המטוס עלה
התיישב בכיסא וביקש שתיה
"תה או קפה?" רינה שאלה
ונחמה, בקפיצת ראש,
הצטרפה לממשלה.
אך פרק י"ב: "נחמה מעבירה את התקציב" מסתיים בתסכול.
כמה זמן אפשר לשבת על ראש של שר?
ראש שלא קורה בו כלום?
אפשר למות משעמום.
נאזין לשיר, לזכרו ולעילוי נשמתו של גדעון זינגר. יהי זכרו ברוך!
איך הפשפש עלה למעלה
אולי תאמרו לי?
איך הפשפש עלה למעלה
אולי תאמרו לי?
איך קרה שהפשפש עלה למעלה
זה לא מובן, זה לא מובן...
איך קרה שהפשפש עלה למעלה
זה לא מובן, זה לא מובן...
פעם היה פשפש אחד
הוא בפרוות עכבר נולד
אך יום אחד שמע קולות:
אתה נוצרת לחיות גדולות.
איך קרה שהפשפש עלה למעלה...
תיכף עזב את העכבר
ואל כלבלב עלוב עבר
אך החיים אינם שווים
אם אתה חי חיי כלבים
דירה החליט הוא לעבור
ואז קפץ הוא על חמור
אך חמורים תמיד עובדים
ולפשפש זה לא התאים.
איך קרה שהפשפש עלה למעלה...
תוך רכיבה אל האבוס
מן החמור עלה לסוס
וכך עלה עלה עלה
עד שעלה לממשלה
איך קרה שהפשפש עלה למעלה...
הוא פה ושם
(עלה למעלה)
הוא פה ושם
(עלה למעלה)
תמיד תגידו יס
ואז תצליחו לטפס.
איך קרה - שהפשפש עלה למעלה
עכשיו מובן - עכשיו מובן
איך קרה - שהפשפש עלה למעלה
עכשיו מובן - עכשיו מובן...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
