בחידה השבועית לפרשת השבוע, בקבלת השבת של קיבוץ אורטל, שאלתי (בפרשת
"נשא") מהם האיסורים על הנזיר במקרא, וכצפוי אחת התשובות שניתנו הייתה
התנזרות מיחסי מין. הרי זה ברור, מהי נזירות אם לא זה? אז זהו, שלא.
התורה תורת חיים, תורת של "וחי בהם", ואפילו מנזיר אינה
דורשת ואינה מצפה פרישות מן המין השני, מיחסי אישות, מחיי משפחה נורמליים. הנזיר
על פי התורה מתנזר מיין וכל פרי הגפן, מסיפור השיער וממגע עם המת.
הנזירות היא לרוב לתקופה מוגבלת, עליה נודר הנזיר. ובכלל, הרושם הוא
שהתורה אינה רואה בחיוב את הנזירות, מנסה לרסן ולצמצם למינימום את התופעה, שכנראה
קיימת כסוג של אקסטזה דתית, אולי כחיקוי לדתות אחרות.
רוב פרק ו' עוסק בנזירות, אך לקראת סופו הוא משנה נושא, ומציג כמה מן
הפסוקים היפים ביותר בתורה, ברכת הכוהנים לבני ישראל:
יְבָרֶכְךָ יְהוָה וְיִשְׁמְרֶךָ. יָאֵר
יְהוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ. יִשָּׂא יְהוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ
שָׁלוֹם.
* 929