הבלוג של אורי הייטנר

עוד מחזור של ילדינו השתתף ברפסודיה.  

מלבד החוויה, יש ערך חינוכי רב לרפסודיה: משימה משותפת, שעליה עובדים הנערים יחד, בשיתוף פעולה, כדי לבנות לעצמם בעצמם רפסודה עליה יחצו למחרת את הכינרת. חינוך לערכי העבודה, הרעות, הערבות ההדדית וכמובן, כמו בכל טיול, אהבת הארץ.

אני נזכר ברפסודיות בהן השתתפתי; רפסודיות גרעיני הנח"ל של תנועת הצופים, בהן נטלתי חלק כחבר גרעין ואח"כ כמדריך גרעין. אני זוכר אותן מאוד לטובה, וממש שמח שאחרי כל כך הרבה שנים ילדיי שוב משתתפים בהם.

****

בשנים האחרונות, נוסף תוכן חינוכי נוסף לרפסודיה של התנועה הקיבוצית – מפגשי שיח בנושאים חברתיים ופוליטיים, בלילה בכינרת. אני שמח לציין, שאין אלה מפגשי אינדוקטרינציה ושטיפת מוח פוליטית של הקו המוביל בתנועה, אלא בהחלט מפגשים פלורליסטיים החושפים את החניכים למגוון דעות.

אני יכול להעיד על עצמי, כמי שאינו מזוהה עם הקו הפוליטי התנועתי, שהוזמנתי מספר פעמים להופיע בפני חניכים ברפסודיה, בנושא ההתיישבות בגולן, בנושא ההתיישבות בצל ההתנתקות ועוד. גם השנה הוזמנתי, אך הדבר לא יצא לפועל.

הפלורליזם מבורך, אך ראוי שיקבעו לו קווים אדומים. לפני שנים אחדות תקפתי את הזמנת נוער הגבעות למפגשי שיח ברפסודיה. אני מאוד בעד מפגשים והיכרות בין בני הקיבוצים לנוער הדתי בכלל ולנוער ביש"ע בפרט, אך מן הראוי שיהיה זה מפגש עם הנוער הנורמטיבי, המיינסטרים של הנוער, ולא עם הקיצונים האלימים האלה, שמהם יוצאים פשעי השנאה המכונים "תג מחיר".

בין המוזמנים השנה – הארגון "שוברים שתיקה".

****

מיהו הארגון הזה. אפשר להיכנס לאתר שלו באינטרנט, ולמצוא שם הגדרות מכובסות ויחצניות (בדיוק כפי שנוער הגבעות לא יגדיר עצמו כמבצעי פשעי שנאה).

באופן כללי מדובר בארגון, שעיקר עיסוקו הוא הסתה בעולם נגד ישראל וצה"ל והצגת מימוש זכות ההגנה העצמית של ישראל כפשע מלחמה של צבא כיבוש בלתי מוסרי.

פעילי הארגון הממומנים בידי גורמים זרים ועוינים, עוברים מעיר לעיר וממדינה למדינה להוציא דיבת המדינה רעה, להעליל עלילת דם על צה"ל; והכל כחלק מקמפיין הדה-לגיטימציה האנטישמי נגד מדינת ישראל. ומה משכנע יותר מאשר ישראלים השותפים לקמפיין הזה?

האם זה הארגון שיש להביאו להיפגש עם נוער הקיבוצים ערב גיוסו לצה"ל? התחרפנו?!

****

טוהר הנשק ומוסר הלחימה הם מרכיב משמעותו במהותו של צה"ל, מהקמתו ועד היום. צה"ל אינו רק הצבא המוסרי ביותר בתולדות הצבאות, אלא הוא יותר ויותר מוסרי, משנה לשנה.

אך יש גם חריגים ואפילו פשעי מלחמה. היו כאלה בצה"ל מהקמתו, ופה ושם יש כאלה גם היום. אלה חריגים, יוצאים מן הכלל המעידים על הכלל. אין לטייח אותם, יש לתחקר אותם, יש לחקור אותם ולהעמיד לדין ולשפוט בחומרה את מבצעיהם.

ראוי לחנך את הנוער טרם הגיוס על רעיונות מוסר הלחימה, להציב לו דילמות מוסריות; כך נהגתי גם אני כמדריך גרעין; תכנים כאלה הבאתי לחניכיי בכיתה י"ב ובסמינר השל"ת והסמינרים במהלך השירות.

לא צריך לשם כך לזמן אליהם את "שוברים שתיקה" ובכך לתת לגיטימציה למי שאינם ראויים לה.

איני מנסה להסתיר את "שוברים שתיקה" מילדינו. אי אפשר למנוע מהם את ההיחשפות לתופעה, ולו בשל הפרופיל התקשורתי הגבוה שלה. העניין אינו הרצון לגונן על ילדינו – אני סומך עליהם שידעו לעשות זאת היטב בעצמם. העניין הוא לא לתת לגיטימציה לארגון הזה. ומה יותר לגיטימציה מאשר להזמין אותם במסגרת חינוכית לדבר אל בני הנוער?

****

ילדי הגולן לא נפגשו עם "שוברים שתיקה". המפגש שלהם יוחד לסוגיית חיפושי הנפט בגולן (סוגיה ראויה בהחלט לדיון ולשיתוף הנוער, אך חבל שרק הצד של שוללי החיפושים הוצג בפניהם ולא שני הצדדים).

אולם אני חושב שעלינו – הקיבוץ, מערכת החינוך, ההורים, להיות ערניים יותר לתכנים המוצעים באירוע הזה, ולהיות אסרטיביים; לא לתת אישור כניסה לתכנים אנטי חינוכיים כאלה לאירועים חינוכיים בהם משתתפים ילדינו.

אני מקווה שכך ננהג בעתיד. כחבר המועצה הציבורית של אגף המשימות הלאומיות בתנועה הקיבוצית (המארגן את האירוע), בכוונתי להעלות את הנושא לדיון במועצה (שבו מובטח שאהיה בעמדת מיעוט, כרגיל).

* מידף - עלון קיבוץ אורטל