בני ישראל עומדים
להיכנס לארץ טובה, ארץ זבת חלב ודבש, אך ההנאה מן הטוב הזה מותנית בכך שהם יעשו את
הטוב.
מהי עשיית הטוב?
משה מונה מצוות רבות. אני רוצה להזכיר את אלו, שבעיניי הן העיקר, הן לוז המצוות, והן
אלו שרלוונטיות היום לפחות כפי שהיו לפני 3,000 שנה.
דרישתו של משה מן
העם, הוא לפעול על פי הדוגמה האישית המופתית של אלוהים. "כִּי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם
הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא
אֲשֶׁר לֹא-יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד. עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה
וְאֹהֵב גֵּר לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה. וַאֲהַבְתֶּם אֶת-הַגֵּר כִּי-גֵרִים הֱיִיתֶם
בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם". המופת שמציב משה בפני עם ישראל, הוא צדק ומשפט, רווחה, כבוד
ואהבה לחלש, למיעוט ולאחר. ואם לנסח זאת במשפט קצר: האל דורש צדק חברתי!
****
בתפילת "אל מלא רחמים" אנו אומרים על המנוח ש"ה' הוא נחלתו". מקור הביטוי הוא בפרק שלנו. הביטוי המקורי אינו קשור כלל למוות, אלא לשבט לוי, שלא קיבל נחלה בארץ ישראל, כי ייעודו הוא עבודת ה', ונאמר עליו שה' הוא נחלתו.
* 929
בבלוג זה
בכל הבלוגים
