הבלוג של אורי הייטנר

עבודת הקורבנות היא רעיון המזעזע בן תרבות במאה ה-21. אולם כאשר הקריאה בתורה אינה אנכרוניסטית, אלא אנו מנסים להבין את חוקי התורה ברוח תקופתם, התמונה המצטיירת היא שונה.

הפולחן הישראלי התעצב בעידן שבו שיא האקסטזה הדתית של דתות האזור, היה קורבנות אדם. הורים הקריבו את ילדיהם לאלוהיהם.

ייחודה של דת ישראל, הייתה הימנעותה מקורבנות אדם וסלידתה המוחלטת מן התועבה הזאת.

האם היו קורבנות אדם בישראל? סביר להניח שכן. כאשר התורה שבה ואוסרת, שוב ושוב, קורבנות אדם וכאשר הנביאים שופכים שוב ושוב אש יוקדת על הפולחן הזה, אות הוא כי התועבה הזאת הייתה גם בעמנו. אולם חוקי התורה ודברי הנביאים מצביעים על מלחמת החורמה של היהדות בזוועה הזאת.

סיפור עקדת יצחק נועד להילחם בפולחן אדם. מצד אחד הוא נועד להבהיר לדתות המתחרות שגם בקרבנו קיימת הנכונות להקרבה, אולם האלוהים אינו חפץ בקורבן הזה. הוא מספק לנו איל כתחליף, לספק את היצר הדתי שלנו. ברוך השם, כבר אלפיים שנה הפולחן היהודי מתקדם יותר ונקי גם מקורבנות מן החי. ומצער מאוד שיש מי שמתגעגעים לעבודת הקורבנות, ויש מי שתאוות עבודת הקורבנות שלהם עלולה לעלות לנו בתועפות של קורבנות אדם, חלילה.

לקראת הכניסה לארץ כנען, מזהיר משה חזור והזהר את בני ישראל, מפני הליכה בדרכם הרעה של עממי כנען. ומהי אותה דרך רעה? בראש ובראשונה קורבנות אדם. עיקר המלחמה הרוחנית של עם ישראל, היא נגד התועבה הזאת. הפחד המרכזי של משה מפני השפעה רעה של עמי כנען על ישראל, היא בקורבנות האדם.

הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן-תִּנָּקֵשׁ אַחֲרֵיהֶם אַחֲרֵי הִשָּׁמְדָם מִפָּנֶיךָ, וּפֶן-תִּדְרשׁ לֵאלהֵיהֶם לֵאמֹר: אֵיכָה יַעַבְדוּ הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֶת-אֱלהֵיהֶם וְאֶעֱשֶֹה-כֵּן גַּם-אָנִי. לֹא-תַעֲשֶֹה כֵן לַיהוָֹה אֱלהֶיךָ כִּי כָל-תּוֹעֲבַת יְהֹוָה אֲשֶׁר שָֹנֵא עָשֹוּ לֵאלהֵיהֶם כִּי גַם אֶת-בְּנֵיהֶם וְאֶת-בְּנֹתֵיהֶם יִשְֹרְפוּ בָאֵשׁ לֵאלהֵיהֶם:

המעניין בפסוקים הללו, הוא שהחשש של משה אינו מפני עבודת אלילים זרים, אלא מפני חיקוי פולחן זר בעבודת אלוהי ישראל, ובראש ובראשונה קורבנות אדם. לא זו בלבד שאלוהים אינו חפץ בקורבנות אדם – הוא שונא את הפולחן הזה ומגדיר אותו תועבה. השמדת עממי כנען נועדה בראש ובראשונה למנוע את השפעתם הרעה על בני ישראל, בנושא קורבנות האדם.

גם כאשר מצווה ישראל לא לעשות פסל וכל תמונה, הכוונה אינה רק לכך שלא יעבדו אלוהים אחרים, אלא בעיקר שעבודת ה' לא תהיה בדרכי עבודה זרה. כן, ניתן בהחלט להיות פגאנים בשם אלוהי ישראל, ועד היום מתקיימים ביהדות מנהגים ופולחנים פגאניים, למרבה הצער.

****

"לֹא תַעֲשֹוּן כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ עֹשִֹים פֹּה הַיּוֹם - אִישׁ כָּל-הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו".

מה רע בכך שכל אחד יעשה הישר בעיניו? דמוקרטיה, לא? מדינה חופשית...

משה מתריע מפני אנרכיה. גם היום האנרכיה היא סכנה גדולה לדמוקרטיה והיא עלולה להיות המדרון החלקלק לדיקטטורה. אנרכיסטים בארץ ובעולם מסכנים את הדמוקרטיה ואת עצם הקיום. ואחת היא אם אלה אנרכיסטים מ"שמאל" או מ"ימין".