פרק כ"ח בספר דברים הוא אחד הפרקים המקסימים והאיומים בתנ"ך. אחד המקסימים, בשל מסכת
הברכות הנפלאה שבה הוא נפתח. אחד האיומים, בשל מסכת הקללות הנוראה, בהמשכו. הברכות
הן לעם ישראל אם ילך בדרך התורה והקללות – אם לא ילך בה.
מסכת הקללות נפתחת כתמונת ראי למסכת הברכות. הברכות נפתחות ב"בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה",
נפתחות הקללות ב"אָרוּר אַתָּה בָּעִיר וְאָרוּר אַתָּה בַּשָּׂדֶה". אולם במהרה מתברר שכובד המשקל של הפרק נוטה בבירור לצד הקללות. מתוך
69 פסוקי הפרק, רק 14 הראשונים מוקדשים לברכות. רוב מוחץ לקללות. ולא רק הכמות –
גם איכות הקללות... לא עלינו. אין מחלה, מכה ופגע-רע שאינם מופיעים בין הקללות,
וליתר ביטחון, אם חלילה נשכחה איזו מכה, מובטחת גם כל מכה שאינה כתובה בתורה...
****
אנו קוראים בפרקי "דברים" חוקה בת 3,000 שנה, שאת חלקה גם
החוקות המתקדמות ביותר היום טרם השיגו. חוקה
המבוססת על היפים שבערכי הצדק והמוסר; מצוות של צדק, צדקה, משפט, חסד, חמלה, הומניזם,
ערבות הדדית, כבוד לאחר, אכפתיות לחלש, לגר, ליתום ולאלמנה, צער בעלי חיים. וגם רבים מן המצוות והחוקים שנראים לנו היום בלתי נסבלים, היו חוקים
מתקדמים ביותר ואף חתרניים לעומת הנורמות של הסביבה והתקופה, ונועדו לעדן אותן
נורמות, כמו חוקי העבדות, חוקי המלחמה ועוד.
וממש מאכזב לראות עד כמה כדי ליישם אותם, משתמשת התורה באיומים וקללות
כלפי העוברים עליהם, הרבה יותר מאשר הבטחת הברכה למקיימים אותם.
הסיבה לכך היא הרדיקליות שלהן. ביחס לנורמות התקופה והסביבה, היו
החוקים הללו בלתי נתפסים ונראו מנוגדים לחוקי הטבע. דברי הנביאים מעידים על המרחק
הרב בין החוקים לבין מימושם בפועל. הפער הזה חייב, כנראה, לשים דגש על ההרתעה.
מן הראוי שנשתית היום את החברה שלנו על אותם ערכים, בהתאמה למציאות
השונה. אך הדגש צריך להיות על החינוך לעשות את הטוב, הרבה יותר מאשר על ההרתעה
מפני עשיית הרע.
מן הראוי שכובד המשקל יעבור מהקללה אל הברכה.
ופסוקי הברכה כל כך יפים! הנה, מקבץ של אחדים מתוכם: "בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה.
בָּרוּךְ פְּרִי-בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתְךָ וּפְרִי בְהֶמְתֶּךָ, שְׁגַר אֲלָפֶיךָ
וְעַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶךָ. בָּרוּךְ טַנְאֲךָ וּמִשְׁאַרְתֶּךָ. בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ
וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ. ... וְהוֹתִרְךָ יְהוָה לְטוֹבָה בִּפְרִי בִטְנְךָ וּבִפְרִי
בְהֶמְתְּךָ וּבִפְרִי אַדְמָתֶךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֶיךָ
לָתֶת לָךְ. יִפְתַּח יְהוָה לְךָ אֶת-אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת-הַשָּׁמַיִם לָתֵת מְטַר-אַרְצְךָ
בְּעִתּוֹ וּלְבָרֵךְ אֵת כָּל-מַעֲשֵׂה יָדֶךָ, וְהִלְוִיתָ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה
לֹא תִלְוֶה. וּנְתָנְךָ יְהוָה לְרֹאשׁ וְלֹא לְזָנָב".
* 929
בבלוג זה
בכל הבלוגים
