לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הבלוג של אורי הייטנר

מאמרים בנושאי פוליטיקה, חברה, תרבות, יהדות וציונות. אורי הייטנר, חבר קיבוץ אורטל, איש חינוך ופובליציסט

כינוי:  הייטנר

מין: זכר





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


9/2015

פינתי השבועית ברדיו: ברוש


ברוש / אריאל זילבר

פינתי השבועית ברדיו "אורנים", 6.9.15

 

את השיר לפינה של היום, לא אני בחרתי, אלא בתי הקטנה, תמר.

 

בראש השנה היא תחגוג יומולדת, היא תהיה בת תשע. ואנו ממשיכים במסורת שהתחלנו בשנה שעברה, שבה אני מקדיש לה את הפינה, ומשמיע שיר שהיא אוהבת, על פי בחירתה. ויש לה טעם מוסיקלי משובח. בשנה שעברה היא בחרה ב"כינרת" ("שם הרי גולן").

 

השנה היא התלבטה בין מספר שירים שהיא אוהבת, ובהם "פרפרה" של ג'וזי כץ וצביקה פיק, "יש בי אהבה" של אריק איינשטיין, "היא רק רוצה לרקוד" ובסוף הפור נפל על השיר "ברוש".

 

חודשים אחדים אחרי מותו של אהוד מנור, יצאתי עם צוות מתנ"ס הגולן, שאותו ניהלתי, ליום גיבוש באזור זיכרון יעקב ובנימינה, והוא כלל, בין השאר, סיור מודרך ומזמר בעקבות אהוד מנור ושיריו. במהלך הסיור עברנו ליד בית הוריו של אהוד מנור, טיילנו במחוזות ילדותו ונעוריו, ואחד האתרים המרגשים ביותר, היה עץ הברוש; כן, כן, אותו עץ ברוש בדיוק, שעליו כתב אהוד מנור את שירו. כך, לפחות, סיפר לנו המדריך המצוין. ואם הוא סיפר, אז זה נכון. וגם אם אהוד מנור לא באמת כתב את השיר על הברוש הספציפי הזה, ראוי היה שיכתוב על העץ הספציפי הזה, ושלא יתערב ויקלקל לנו סיפור טוב. עמדנו נפעמים ליד הברוש הוותיק והזקוף, ובלחיצת כפתור בקע קולו של אריאל זילבר, ואנו הצטרפנו לשירה: "ואני ראיתי ברוש".

 

ההשוואה בין אדם לעץ מוכרת וידועה, עוד מהתנ"ך. הפסוק "כי האדם עץ השדה" דווקא מוצא מהקשרו, כיוון שבמקור האמירה היא שהאדם אינו כמו עץ השדה, אך כבר בפסוק זה התורה עורכת את ההשוואה. וכך גם במקומות אחרים, "והיה כעץ שתול על פלגי מים", למשל, ובעוד מקומות רבים. וכך גם בספרות המדרש וגם בשירה המודרנית. את "אל נא תעקור נטוע" כתבה נעמי שמר לאחר מותו של גיסה, וכך בעוד שירים רבים.

 

העץ מסמל את השורשיות, את הצמיחה, את השאיפה למעלה, את החיבור בין השורשים לצמרת ועוד. וכאשר מדובר בברוש, הוא סמל לזקיפות קומה. המדרש מעניק למרדכי היהודי, שלא כרע ולא השתחווה, את הכינוי ברוש, וכך הוא מופיע באחד מבתי השיר "מעוז צור".

 

בשיר, כותב אהוד מנור על הברוש בהערצה. הוא מעריץ את כוחות הנפש של הברוש, את הנחישות שלו, לעמוד איתן, לבד, מול איתני הטבע – החמסין, הקרה, הרוחות. וגם אם הוא מתכופף בסערה, עד יעבור זעם, הוא לא נשבר, ועם שוך הסערה הוא שב ומזדקף.

 

אהוד מנור מביט בהשתאות על כוחותיו של הברוש, ורואה בו מודל לחיקוי. הוא מייחל לכך שכמו הברוש, גם הוא יהיה חזק ובעל יכולת לעמוד באומץ וגבורה מול קשיי החיים. "לו רק ניתן, ואלמד את דרכו של עץ אחד".

 

אולם למרבה הצער, אין הוא מצליח בכך. כמו תינוק, הוא נשבר ואינו מסוגל לעמוד מול הקשיים, בחמסין, בקרה ואל מול פני הסערה.

 

הלחן של השיר מקסים וסוחף. הלחין את השיר אריאל זילבר והוא המבצע המקורי שלו. במשך השנים, זכה השיר לגרסאות כיסוי מצד זמרים שונים, ובהם מרינה מקסימיליאן בלומין, עלמה זוהר, אביתר בנאי ועוד. אנו נאזין לביצוע המקורי, של אריאל זילבר.

 

מזל טוב לתמר! ולכל המאזינים – שנה טובה!

 

 

ואני ראיתי ברוש

שניצב בתוך שדה מול פני השמש

בחמסין, בקרה

אל מול פני הסערה.

 

על צדו נטה הברוש

לא נשבר, את צמרתו הרכין עד עשב.

והנה, מול הים

קם הברוש ירוק ורם.

 

הנה ברוש, לבדו

מול אש ומים.

הנה ברוש, לבדו

עד השמיים.

ברוש, לבדו איתן.

לו רק ניתן ואלמד

את דרכו של עץ אחד.

 

ואני כמו תינוק

שנשבר ולא יכול מול פני השמש.

בחמסין, בקרה

אל מול פני הסערה.

 

הנה ברוש, לבדו...

נכתב על ידי הייטנר , 6/9/2015 23:05   בקטגוריות אמנות, אנשים, היסטוריה, משפחה, רדיו אורנים, תרבות  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להייטנר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הייטנר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)