מה
כל ענות אני שומע
קול
שופר וקול תופים?
כל
שנבקש, לו יהי.
נעמי
שמר.
בראש השנה תקענו בשופר, לפתוח שערי
שמים, לקראת ימי הדין, הימים הנוראים, עשרת ימי תשובה.
ולמה אנו תוקעים בשופר ביום הכיפורים,
בתום תפילת נעילה, בצאת הצום?
וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה,
לְךָ וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ וְלִשְׂכִירְךָ וּלְתוֹשָׁבְךָ הַגָּרִים עִמָּךְ.
וְלִבְהֶמְתְּךָ וְלַחַיָּה אֲשֶׁר בְּאַרְצֶךָ תִּהְיֶה כָל-תְּבוּאָתָהּ לֶאֱכֹל.
וְסָפַרְתָּ לְךָ שֶׁבַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים, שֶׁבַע שָׁנִים, שֶׁבַע פְּעָמִים, וְהָיוּ
לְךָ יְמֵי שֶׁבַע שַׁבְּתֹת הַשָּׁנִים תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שָׁנָה. וְהַעֲבַרְתָּ
שׁוֹפַר תְּרוּעָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ, בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים,
תַּעֲבִירוּ שׁוֹפָר בְּכָל-אַרְצְכֶם. וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה,
וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל-יֹשְׁבֶיהָ, יוֹבֵל הִוא תִּהְיֶה לָכֶם. וְשַׁבְתֶּם
אִישׁ אֶל-אֲחֻזָּתוֹ וְאִישׁ אֶל-מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ.
ויקרא
כה, ו-י
תקיעת השופר המקורית של יום הכיפורים, עליה צווינו בתורה, נעשית אחת
לחמישים שנה, כדי לבשר את תחילתה של שנת היובל. שנת היובל היא השנה שבה כל העבדים
יוצאים לחופשי ונמחקים פערי המעמדות בעם ישראל; כל העם חוזרים לנקודת המוצא –
לחלוקה המקורית של הנחלות, לפני ההתעשרויות וההתרוששויות שנוצרו בחיי הכלכלה במהלך
חמישים השנים מאז שנת היובל הקודמת. באותם ימים, שבהם
החקלאות הייתה הפרנסה הכמעט בלעדית, הקרקע הייתה אמצעי הייצור המוחלט. ביטול פערי
הקרקע, משמעותו - ביטול הפערים בחברה.
אמנם, במהלך חמישים השנים הבאות ישובו וייווצרו פערים. התורה שוללת
משטר קומוניסטי שאינו מאפשר יוזמה פרטית והתעשרות. אולם הפערים אינם נפערים ללא
גבול. אחת לחמישים שנה הם נמחקים, והכל חוזרים לנקודת ההתחלה. זהו שוויון
הזדמנויות אמתי – המבוסס על שוויון כלכלי-חברתי.
יש בתורה חקיקה חברתית משמעותית, שביטוייה רבים, אך היובל הוא החוק
הרדיקלי ביותר. ההיסטוריונים מטילים ספק בשאלה האם באמת החוק הזה התממש בפועל. מכל
מקום, הוא מהווה כוכב צפון ערכי, המאיר לנו על החברה הראויה והרצויה על פי
היהדות, למה יש לחתור ולשאוף, בכל תקופה באופן המתאים לה. חברת המופת היהודית,
היא חברה נטולת עוני, חברה נטולת פערים, חברה המבוססת על צדק חברתי.
למיטב הכרתי, זה המסר המשמעותי ביותר של יום הכיפורים.
****
חז"ל הצמידו ליום הכיפורים הפטרה מפתיעה. בעיצומו של יום הצום, ההפטרה
מעמידה את הצום כדבר שולי ולא חשוב, אם אין הוא מייצג צדק חברתי. ההפטרה לקוחה
מתוך ספר ישעיהו. הנה, הקטע המשמעותי ביותר בתוכה:
הֲכָזֶה יִהְיֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ, יוֹם
עַנּוֹת אָדָם נַפְשׁוֹ? הֲלָכֹף כְּאַגְמֹן רֹאשׁוֹ, וְשַׂק וָאֵפֶר יַצִּיעַ - הֲלָזֶה
תִּקְרָא-צוֹם וְיוֹם רָצוֹן לַיהוָה? הֲלוֹא זֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ: פַּתֵּחַ חַרְצֻבּוֹת
רֶשַׁע! הַתֵּר אֲגֻדּוֹת מוֹטָה! וְשַׁלַּח רְצוּצִים חָפְשִׁים, וְכָל-מוֹטָה תְּנַתֵּקוּ!
הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ, וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת. כִּי-תִרְאֶה
עָרֹם וְכִסִּיתוֹ, וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם.
ישעיהו,
נ"ח, ב'-ח'.
****
בימינו, אנו תוקעים בשופר בכל יום כיפור, ללא קשר לשנת היובל, זכר
למצווה המקורית. מן הראוי, שתקיעת השופר תעורר את כולנו, לפעול בשנה הבאה
עלינו לטובה לצמצום הפערים בחברה ולחברה מתוקנת יותר, צודקת יותר, סולידרית יותר.
זו מהותו העיקרית של היום הקדוש.
* מידף, עלון קיבוץ אורטל