פרשת המרגלים הייתה קו פרשת המים בתולדות יציאת מצרים וכיבוש הארץ.
פרשה זו, שבה עשרה מבין 12 המרגלים הוציאו דיבת הארץ רעה, הביעו פחד מפני האויב
וחוסר אמון ביכולתו של ישראל לנצח, והעם נהה אחריהם ומאס בארץ חמדה, שינה את מהלך
ההיסטוריה. פרשת המרגלים דחתה את הכניסה בעוד 39 שנים. והובילה לסדרת חינוך של
כארבעה עשורים לבני ישראל, שבה נספה כל דור יוצאי מצרים, בתקווה שהדור החדש שלא
ידע עבדות, יהיה שונה, יגלה אומץ, נחישות, אמונה ודבקות, יכבוש את הארץ ויתנחל בה.
הטראומה של פרשת המרגלים המשיכה ללוות את ישראל לאורך השנים. כשבני ראובן
וגד פנו למשה בבקשה להתנחל בעבר הירדן, תגובתו הראשונה הייתה שלילה מוחלטת, והוא
שלף מיד את סיפור המרגלים, והביע חשש שמטרתם היא להתחמק מן המערכה, והתוצאה עלולה
להיות הרת אסון, כבפרשת המרגלים. המרגלים ששלח יהושע ליריחו חזרו עם מסר הפוך למסר
של המרגלים ששלח משה – לא של פחד מפני האויב, אלא של פחד האויב מפנינו. היה זה אות
לחציית הירדן. אולם כאשר המרגלים ששלח יהושע לעי הרחיקו לקוטב השני, לביטחון עצמי
מופרז, וטענו שדי בכ-2000 לוחמים כדי לנצח, ישראל נחלה מפלה.
פרקים י"ד ו-ט"ו סוגרים את מעגל פרשת המרגלים. שני המרגלים,
שידם לא הייתה במעל, הם היחידים מדור יוצאי מצרים שזכו להיכנס לארץ כנען. יהושע
ירש את משה והוא מנהיג את העם בכיבוש הארץ. ומה עם כלב בן יפונה, מי שניגן כינור
ראשון בהצגת דעת המיעוט בפני העם?
כלב חוזר אלינו בפרקים אלה. הוא נשיא שבט יהודה, השבט הגדול והחזק
ביותר, שזוכה לנחלה הגדולה ביותר. גם בגיל 85 מתגלה כלב כמנהיג חזק, אמיץ ונחוש
וכאיש מלחמה. הוא כובש את העיר חברון. "וּלְכָלֵב בֶּן-יְפֻנֶּה נָתַן חֵלֶק בְּתוֹךְ בְּנֵי-יְהוּדָה,
אֶל-פִּי יְהוָה לִיהוֹשֻׁעַ, אֶת-קִרְיַת אַרְבַּע אֲבִי הָעֲנָק הִיא חֶבְרוֹן. וַיֹּרֶשׁ
מִשָּׁם כָּלֵב אֶת-שְׁלוֹשָׁה בְּנֵי הָעֲנָק: אֶת-שֵׁשַׁי וְאֶת-אֲחִימַן וְאֶת-תַּלְמַי,
יְלִידֵי הָעֲנָק". חברון הייתה עירם של
הענקים, אותם ענקים שהטילו חתתם על המרגלים. "אֶפֶס כִּי-עַז הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ
וְהֶעָרִים בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד וְגַם-יְלִדֵי הָעֲנָק רָאִינוּ שָׁם",
רטנו המרגלים. כלב שהיסה אותם וביטא אמונה ביכולת לגבור על יושבי הארץ, הוכיח זאת
בכבשו, בגילו המופלג, כעבור 45 שנה, דווקא את עיר הענקים.
* 929
בבלוג זה
בכל הבלוגים
