בשנת 1917, לפני 98 שנים, השיג המנהיג הציוני הדגול, לימים נשיא
המדינה, פרופ' חיים ויצמן, את ההישג המדיני הגדול ביותר של העם היהודי עד אז –
הצהרת בלפור. לאחר שחרור הארץ מידי האימפריה העות'מאנית קם המנדט הבריטי שנועד
לממש את הצהרת בלפור, כלומר להקים בית לאומי לעם היהודי בא"י, כלומר מדינה
יהודית ריבונית.
הייתה זו שעת רצון חסרת תקדים. ניתן היה לצפות מהעם היהודי ליטול את
מקלו ותרמילו ולעלות בהמוניו לארץ ישראל. וזה לא קרה.
כעבור שלוש שנים יצא חיים ויצמן המאוכזב והמתוסכל בקריאתו הנואשת: עם
ישראל – אייכה?
יהושע הוביל את עם ישראל לכיבוש מרבית שטחי ארצו, ומסתבר שהעם לא
התנפל מיד על הארץ ליישבה. אותה נִרְפּוּת, אותה פלגמטיות הרת אסון, כמו זו שזעזעה
את ויצמן, באה לידי ביטוי גם אז.
וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל-בְּנֵי יִשְֹרָאֵל:
עַד-אָנָה אַתֶּם מִתְרַפִּים לָבוֹא לָרֶשֶׁת אֶת-הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם יְהוָה
אֱלהֵי אֲבוֹתֵיכֶם?
עם ישראל – אייכה?
* 929