עוד במדבר מצווה עם ישראל, מפי משה, להקים ערי מקלט. עם כיבוש הארץ
וההתנחלות בה, יהושע מגשים את המצווה. ואלה ערי המקלט: וַיַּקְדִּשׁוּ אֶת-קֶדֶשׁ בַּגָּלִיל בְּהַר נַפְתָּלִי
וְאֶת-שְׁכֶם בְּהַר אֶפְרָיִם וְאֶת-קִרְיַת אַרְבַּע הִיא חֶבְרוֹן בְּהַר יְהוּדָה.
וּמֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן יְרִיחוֹ מִזְרָחָה נָתְנוּ אֶת-בֶּצֶר בַּמִּדְבָּר בַּמִּישֹׁר
מִמַּטֵּה רְאוּבֵן וְאֶת-רָאמֹת בַּגִּלְעָד מִמַּטֵּה-גָד וְאֶת-גּוֹלָן בַּבָּשָׁן
מִמַּטֵּה מְנַשֶּׁה.
אני מצרף שוב את מאמרי בנדון, שכתבתי
על במדבר ל"ה:
איך נקרא את פרק ל"ה בספר במדבר?
אפשר לקרוא אותו קריאה אנכרוניסטית. ליידות
בליסטראות בתורה הנוראית שלנו, הנותנת לגיטימציה לנקמת דם, המחייבת גזרי דין מוות לרוצחים
ולדבר על הדי.אן.איי. שמתחיל אז ונמשך להרג המוני ב"צוק איתן" וכו' וכו'
וכו'.
אפשר לקרוא אותו קריאה פונדמנטליסטית. הנה,
התורה מצווה אותנו על גזר דין מוות לרוצחים במזיד ואפילו אינה מתירה שיקול דעת בסוגי
רצח מסוימים וכזה וראה וקדש ומעשה אבות סימן לבנים וזאת דרכנו כיהודים וכו' וכו' וכו'.
ואילו אני מבכר קריאה שונה, בהמשך לאופן
בו קראתי את חוקי העבדות, את אישה סוטה, את פרשת בנות צלופחד וחוקים אחרים. אני רואה
בחוקים האלה התמודדות מהפכנית עם חוק המדבר השליט במזרח הקדום וגם בעם ישראל, מתוך
הבנה ריאליסטית ופרגמטית של המציאות, ככזו שאי אפשר לתקן אותה במחי יד, במהפכה טוטאלית,
אלא באופן תהליכי, תוך הנחלת שדר לדורות הבאים.
הפרק נכתב לחברה שבה גאולת הדם, נקמת הדם,
נחשבים כחוק טבע, כצדק הטבעי, כחוק עליון. באה התורה, ומטילה סייגים. בא החוק המקראי
וממתן, מעדן.
בראש ובראשונה, הוא מצווה להקים ערי מקלט,
כדי לאפשר לרוצח לברוח אליהן בטרם לינץ' ונקמת דם. כלומר, אחת המצוות המהותיות שניתנות
לעם ישראל טרם כיבוש הארץ וההתנחלות בה, כלומר טרם הנורמליזציה שלו כעם היושב בארצו,
היא לדאוג לזכויות האדם של הרוצחים! זוהי מהפכה כמעט בלתי נתפסת, ברוח התקופה.
בראש ובראשונה, יש להבטיח להם משפט צדק,
ולא משפט רחוב שדינו האחד מוות, מות נקמה. ובמשפט, יש לבחון האם מדובר ברצח בזדון או
רצח בשגגה. ואם הרצח הוא בשגגה, כלומר הריגה או רשלנות פושעת, יש להעניש את הפושע בחומרה,
אך לא בגזר דין מוות. ויש להגן עליו מן הנוקמים ומן הרחוב.
יש לזכור שאנו מדברים על 3,000 שנה אחורה.
והרי בימינו, בקרבתנו, תרבות גאולת הדם היא עדין התרבות השלטת, היא עדין בגדר חוק טבע.
לפני 3,000 שנה! לא יאומן.
ומה המסר לימינו? המסר הוא שגם רוצח הוא
אדם, גם לו יש זכויות, גם לו יש זכות למשפט צדק, ויש לרסן את שאיפת הנקם ואת התחושה
הרגשית לפיה הוצאה להורג היא עשיית צדק.
אדם שהגיע לעיר מקלט, ראוי להגנה. כך גם
אדם שנתפס חי והגיע לכלא. מרגע שהוא כלוא בידינו, אין להתייחס אליו עוד כאל רודף, שיש
להרוג אותו כדי להציל חיים.
אז מה המסרים הסמויים לימינו?
א. להתנגד לחוקים פופוליסטיים הקוראים לגזר
דין מוות למחבלים.
ב. להימנע מפעולות שעלולות לשכנע את הציבור
שאין מנוס מגזר דין מוות, כמו עסקאות שחרור
מחבלים ורוצחים, כדוגמת עסקת שליט שרק מתחילת השנה הזאת, גבתה חייהם של שישה ישראלים
שנרצחו בידי המשוחררים.
* 929
בבלוג זה
בכל הבלוגים
