"וַיִּתֵּן יְהוָה לְיִשְֹרָאֵל אֶת-כָּל-הָאָרֶץ
אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָתֵת לַאֲבוֹתָם, וַיִּרָשׁוּהָ וַיֵּשְׁבוּ בָהּ". פסוק תמוה זה, סותר את מה שקראנו בפרקים הקודמים. פרק י"ב מתאר
בפרוטרוט את חבלי הארץ שלא נכבשו ונאמר בפירוש ש"הארץ נשארה הרבה-מאוד
לרשתה". היתכן שבין הפרקים יהושע הוריש את שאר חלקי הארץ, ולא ספרו לנו?
הפירוש שלי אחר. אני רואה בדברים את ההשלמה עם העובדה שלא כל הארץ
בידינו, והתייחסות למה שבידינו לעת עתה, כאילו היה "כל הארץ". כלומר, לא
לצאת למלחמות כדי להרחיב את הגבולות, אלא להתמקד בבניין היש שבידינו.
ניתן להשוות את סיפור תקומת הארץ בימי יהושע, לימינו אנו. התנועה
הציונית קיבלה על עצמה את תכנית החלוקה, אף שהשטח שקיבלה למדינה יהודית היה בלתי
אפשרי, אבסורדי. הייתה זו מדינה ללא ירושלים, ללא לוד ורמלה, ללא יפו, ללא עכו
ונהריה, ללא נצרת, ללא אשדוד ואשקלון, ללא חלקים נכבדים מן הגליל והנגב.
ואף על פי כן, ראתה התנועה הציונית לנכון לקבל את התכנית ולהקים מדינה
יהודית בגבולות אלה. אילו השלימו הערבים עם כבשת הרש הזאת, ולא מתנפלים על היישוב
היהודי על מנת להשמידו, ואלמלא פלשו מדינות ערב למדינת ישראל ביום הקמתה על מנת
להטביעה בדם, יתכן שעד היום היינו נאלצים להתמודד עם הקושי לקיים מדינה בגבולות
כאלה.
ניסיונם של הערבים להשמיד את היישוב ולמנוע את הקמת המדינה נכשל,
ישראל ניצחה את אויביה והרחיבה את גבולותיה. בתום המלחמה נחתמו הסכמי שביתת הנשק,
על בסיס תוצאות המלחמה. גם אלו לא היו גבולות סבירים, בלשון המעטה, הן מבחינת
היכולת להגן על המדינה והן בשל הכאב על כך שאזורים משמעותיים בא"י ובראשם
העיר העתיקה בירושלים נותרו בידי אויב. ושוב, ישראל השלימה עם הגבולות וכיבדה אותם.
אלמלא הערבים סירבו לקבל את מדינת ישראל, בגבולות כלשהם; אלמלא תוקפנותם, היינו
יושבים עד היום באותם קווים.
דומה, שבאמירה "וַיִּתֵּן
יְהוָה לְיִשְֹרָאֵל אֶת-כָּל-הָאָרֶץ", זו הכוונה.
כל עוד לא נותקף, עלינו להסתפק בקיים, ולהתייחס לקיים כאילו זאת כל הארץ.
בראיון ל"מעריב" לקראת יום העצמאות ה-19 של ישראל (כחודש
קודם למלחמת ששת הימים), נשאל בן גוריון: "מה תשיב לנכדך היום, בן גוריון,
כשזה ישאל אותך: מה הם הגבולות של המדינה שלי?"
ב"ג: "ובכן, לנכדי אשיב כך: הגבולות של המולדת שלי, נכדי,
הם הגבולות של מדינת ישראל כמו שהם היום, זהו".
הראיון התקיים ב-12 במאי 1967. כעבור שלושה ימים הכניס נאצר את צבא
מצרים לסיני, בניגוד להסכמים בין המדינות ובימים שלאחר מכן גירש את כוח
האו"ם, חסם את מיצרי טיראן, צבאות ערב חתמו על הסכם שיתוף פעולה במלחמה נגד
ישראל, המונים במדינות ערב יצאו לרחובות בצו מנהיגיהם וקראו לזרוק את היהודים לים.
מדינת ישראל יצאה להגן על קיומה והרחיבה את גבולותיה. לראשונה,
התייצבה ישראל בגבולות בני הגנה, על הירדן והגולן. השאר היסטוריה.
* 929
בבלוג זה
בכל הבלוגים
