החולמים
אחר השמש / הפרברים
פינתי
השבועית ברדיו "אורנים", 13.10.15
אם ערב ראש השנה היה נערך סקר, על השאלה מי יטיל את הפצצה הראשונה
במוסיקה הישראלי תשע"ו, סביר להניח שאיש לא היה מהמר דווקא על "הפרברים".
אך זה בדיוק מה שקרה. למחרת ראש השנה, הופתענו מהודעתו הדרמטית של אוֹרי
הרפז, בן זוגו של יוסי חורי לצמד מאז 1977, על פרישתו מן ההרכב, או אם לדייק יותר,
על התפרקות "הפרברים". מיד עלה יוסי חורי לשידור, ודחה על הסף את הטענה
ש"הפרברים" התפרקו. ההיפך הוא הנכון, הוא הסביר, "הפרברים"
חיים ובועטים וימשיכו הלאה, כשסוס חדש וצעיר יצטרף אליו למשיכת העגלה. הפרבר החדש
הוא מוסיקאי צעיר ובלתי מוכר, העונה לשם חגי רחביה. יוסי חורי גמר עליו את ההלל
ויצר רף ציפיות גבוה מאוד, ונקווה שההרכב החדש לא יכזיב.
כל הפרשה הזאת מאוד לא סימפטית, ולאו דווקא בשל עצם הפרידה בין השנים,
אלא בעיקר בשל הטונים הצורמים והמכוערים, רוויי ההשמצות ההדדיות, של זוג שכל כך
נהנינו ממנו במשך 34 שנים. ההרכב, שכלל את יוסי חורי ואורי הרפז הוא ההרכב השני של
הצמד, שקם 17 שנים קודם לכן, ובעיניי הוא היה טוב מן המקורי, ואופתע מאוד אם ההרכב
השלישי יהיה ברמתו. ההרמוניה הקולית בין חורי להרפז הייתה ממש מושלמת,
והווירטואוזיות של שניהם כגיטריסטים הפכה כל האזנה לשיריהם לחוויה מוסיקלית נפלאה,
במיוחד כיוון ששיריהם ממש יפים.
צמד "הפרברים" קם בשנת 1960, כלומר לפני 55 שנים. ההרכב
המקורי כלל את חורי וניסים מנחם. הצמד פעל והופיע, בראשית דרכו, בעיקר בשכונות
ת"א ובראשן כרם התימנים, ומכאן השם שבחר, "הפרברים". במשך תקופה
קצרה, בת חודשים אחדים, הצטרף לצמד זמר נוסף, ג'ימי סימנטוב, והם נקראו שלישיית
"הפרברים", אך הייתה זו אפיזודה קצרה מאוד.
ההישג הגדול של ההרכב הראשון היה הזכייה במקום השני בפסטיבל הזמר
והפזמון במוצאי יום העצמאות תשכ"ו, 1966, בשיר "ריח תפוח אודם
שני".
ב-1977, לאחר 17 שנות פעילות, התפרק ההרכב הראשון, כיוון שניסים מנחם
חזר בתשובה והתחרד, בגל החזרה בתשובה של אנשי בוהמה ובהם אורי זוהר, פופיק ארנון
ואיקה ישראלי. מיד קם תחתיו ההרכב החדש, עם אורי הרפז.
מראשית דרכו, הצטיין הצמד בעיבודים הקוליים הייחודיים שלו, ובהרמוניה
בין צלעותיו. הם שרו שירים עבריים שרבים מהם היו לקלסיקות העבריות, ובהמשך גם
מוסיקה מאמריקה הלטינית – הם נטלו חלק במופע "ארץ טרופית יפה" ובו שירים
מברזיל בגרסה עברית של אהוד מנור והוציאו עם מתי כספי את התקליט "שיר אהבה
רחוק" עם שירים מדרום אמריקה בתרגומו של מנור. הקשר עם מתי כספי החל
ב"ארץ טרופית יפה" והוא אף הפיק בעבורם את תקליטם "פרברים
טרופיקל", עם שירים מברזיל בגרסה עברית של יעקב שבתאי, ובהם להיטם הגדול
"מתוק התפוח". "הפרברים" גם הוציאו תקליט של גרסאות עבריות
לשירי הצמד סיימון וגרפונקל ותקליט בלדינו. במשך שנים התקשורת נהגה לרכל על תחרות,
מתיחות ודם רע בין שני צמדי העל המיתולוגיים של הזמר העברי, "הפרברים"
ו"הדודאים". ארבעת חברי הצמדים הכחישו תמיד את הטענה ופרגנו זה לזה,
ואכן, ב-1985 שיתפו פעולה בתקליט נפלא ומופע לצדו, של "הפרברים
והדודאים". אחרי מותו של הדוּד בני אמדורסקי, היו הפרברים חלק מן ההרכב
"החברים של בני", שכלל לצדם גם את הדוד השני – ישראל גוריון ואת שותפו
של בני אמדורסקי ל"שלושרים" חנן יובל.
אני אוהב מאוד את "הפרברים" ושיריהם, ובחירת השיר שאשמיע,
לציון המעבר ל"הפרברים סימן 3" הייתה קשה. עד כה השמעתי שלושה שירים של "הפרברים"
בפינתנו – "גשר על פני זעף" ושני שירים עם "הדודאים":
"שי" ו"צל ומי באר". מבין שיריהם האהובים עליי אזכיר עוד את
"ביתי אל מול גולן", "הנה שנה עוברת", "ציפורים
נודדות", "שיר אהבה ישן", "אור וירושלים", "יש לי
אהבה פשוטה", "אילו כל האוהבים", "רק הד קולך",
"סילבריו" ועוד רבים וטובים.
כמובן שהשיר שבחרתי להשמיע, הוא שיר מתקופת גלגולו השני של הצמד,
והמזוהה עם הרכב זה. השיר הוא אחד השירים האופטימיים ביותר שאני מכיר, וכאופטימיסט
חשוך מרפא אני מזדהה עמו מאוד, שירם של יורם טהרלב וסשה ארגוב "החולמים אחר
השמש".
כמו בשירים רבים נוספים, כך גם השיר הזה נותן ביטוי להרמוניה הקולית הנדירה
בין שני הפרברים, בימיהם הטובים ולנגינתם הנפלאה על הגיטרה. בהאזנה לשיר אנו חשים
כמשוטטים בנופיה היפים של הארץ, ורואים בעינינו באופן מוחשי את הנופים המתוארים
בו. זה שיר של אנשים מבוגרים, המתעקשים לדבוק ברומנטיקה, ברוח הנעורים, בחלומות
התמימים של הנעורים, ב"פנינו אל השמש העולה", ומתפללים שיוכלו לנצור את
חדוות הנוער. הם מייחלים שיהיה בכוחם לחזור לימיהם הגדולים, בהם נשאו על כתפיהם
תינוקות, בהם יצאו לשדה לחרוש ולזרוע, לקצור ולבצור. השיר שנכתב בגוף ראשון רבים,
מנסה לשמר את ה"אנחנו", עד שהם פונים בגוף שני יחידה – "טל על ראשך
הכסוף", ואיך מיישבים את ה"את" וה"אנחנו"? את זה כבר
נשאיר לדמיונו של כל אחד. ועל הגאוניות של המלחין, סשה ארגוב, אין עוד צורך להכביר
מילים. רק להקשיב.
נסיים בתקווה שגם ההרכב החדש של "הפרברים" ינחיל לנו שירים
נפלאים כל כך, וכך גם אורי הרפז בקריירת הסולו החדשה.
בין הברושים והכרם שנית נעבור.
בין הערביים שוטפות סנוניות את העמק.
ערב יפה וחמים
שט על גגות ותלמים,
אנו כמו כל החולמים
אחר השמש.
לו על כתפינו נשאנו שנית תינוקות
לו רק יצאנו שנית לחרוש ולזרוע
לו רק יכולנו לקצור
לו רק לצאת ולבצור
לו רק ידענו לנצור
חדוות הנוער.
שקט ורק צעדינו נותרו על השביל.
לילה ירד על צמרות הברושים ועלינו.
טל על שיחי ההרדוף
על הבריכות והסוף,
טל על ראשך הכסוף
ועל עינינו.
בין הברושים והכרם שנית נעבור...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
