בתודעה שלנו, ספר שופטים הוא ספר המתאר תקופה קשה של חוסר שקט וחוסר
יציבות, מצוקה ביטחונית, הצקות האויב. וזה נכון, הרי הסיפורים הללו ממלאים את כל
ספר שופטים.
אולם ההצגה הזאת נכונה רק באופן חלקי. אין לזלזל בפזמון החוזר לאורך
הספר, ותשקוט הארץ 40 שנה", המעיד על כוחה של הרתעה.
בפרק ג' שלושה שופטים ושלוש מלחמות. עתניאל בן קנז מביס את ארם. אהוד
בן גרא מביס את יואב, לאחר מבצע גרילה הרואי ומתוחכם של סיכול ממוקד, בו הוא מחסל
את עגלון מלך יואב, מצליח להימלט ולאסוף צבא המפתיע את צבא מואב ומביסו. שמגר בן
ענת מביס את הפלישתים.
בין עלילות הגבורה ושלל הקרבות, הארץ שוקטת תקופות ארוכות. אחרי
ניצחונו של עתניאל, נהנה העם מארבעים שנות שקט. ארבעים שנה! בזמן אמת, לא היטבנו
להעריך את גודל הניצחון במלחמת לבנון השניה, אולם ממרחק הזמן, נוכחנו שאחרי ארבעים
שנים של גבול מדמם, אנו כבר בשנת השקט העשירית. ההישג הזה הוא רבע מתקופת השקט
אחרי הניצחון על ארם. וגם השקט הזה הוא רק בגזרה אחת ובאותן שנים ידענו תקופות
קשות בגזרות אחרות.
ניצחונו המבריק והגדול של אהוד בן גרא, יוצר הרתעה רבתי, שבעטיה תשקוט
הארץ שמונים שנה. שמונים שנה! יותר מכל שנות קיומה של ישראל.
כאזרחים במדינה שלא נהנתה מיום של שקט, ובוודאי בימים הקשים האלה, בעיצומה
של עוד מתקפת טרור רצחנית, אנו יכולים להעריך מאוד את תקופת השופטים, על תקופת
השקט הארוכות כל כך במהלכה.
* 929