הבלוג של אורי הייטנר

"לֵךְ בְּכֹחֲךָ זֶה", אומר מלאך ה' לגדעון, בנו של יואש, אותו פגש בעודו חובט בחטים, "וְהוֹשַׁעְתָּ אֶת-יִשְׂרָאֵל מִכַּף מִדְיָן".

הניסוח הזה מוזר. בכוחך זה? מהו אותו "זה"? בכוח מה יכול גדעון ללכת, להילחם באויב המדייני ולנצח?

כדי לפענח את הפסוק, עלינו לקרוא את הפסוק שקדם לו. מן הסתם, מרמז ה"זה", לדברים המופיעים בפסוק הקודם, שבכוחם מצפה אלוהים מגדעון ללכת להושיע את ישראל.

מה נאמר בפסוק הקודם?

"וַיֹּאמֶר אֵלָיו גִּדְעוֹן: בִּי אֲדֹנִי, וְיֵשׁ יְהוָה עִמָּנוּ?! וְלָמָּה מְצָאַתְנוּ כָּל-זֹאת? וְאַיֵּה כָל-נִפְלְאֹתָיו אֲשֶׁר סִפְּרוּ-לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ, לֵאמֹר: הֲלֹא מִמִּצְרַיִם הֶעֱלָנוּ יְהוָה? וְעַתָּה נְטָשָׁנוּ יְהוָה וַיִּתְּנֵנוּ בְּכַף-מִדְיָן".

ניתן להגדיר את דבריו של גדעון כדברי כפירה. ניתן היה לצפות מהמלאך שיגער בגדעון על דבריו, אולי אף יעניש אותו. והנה, דווקא בדבריו אלה רואה המלאך אישור להתאמתו לשליחות של הנהגת ישראל, ודווקא בכוח דברים אלו הוא קורא לו לקחת מנהיגות.

זוהי אמירה חשובה ביותר. זו אמירה המעודדת ספקנות, המעודדת ביקורת, המעודדת אומץ אינטלקטואלי לשאול את השאלות המתריסות ביותר, גם כלפי שמיא; לא לקבל דברים כמובנים מאליהם. אותה ספקנות, אותה ביקורתיות, אותו אומץ, המאפיינים את גדעון, הנם מרכיב מרכזי במנהיגותו. בכוחן הוא נמצא ראוי וכשיר להנהיג את ישראל ולהושיעו.

* 929