מדוע ההתגלות האלוהית להורי שמשון הייתה לאישה, אם שמשון, ולא למנוח,
אבי שמשון?
ניתן להבין את התשובה על פי הדיאלוג הבא:
"ויֹּאמֶר מָנוֹחַ אֶל-אִשְׁתּוֹ:
מוֹת נָמוּת, כִּי אֱלהִים רָאִינוּ. וַתֹּאמֶר לוֹ אִשְׁתּוֹ: לוּ חָפֵץ יְהוָה לַהֲמִיתֵנוּ,
לא-לָקַח מִיָּדֵנוּ עֹלָה וּמִנְחָה וְלא הֶרְאָנוּ אֶת-כָּל-אֵלֶּה וְכָעֵת לא הִשְׁמִיעָנוּ
כָּזֹאת".
פשוט מאוד, מנוח הוא אדם היסטרי ובעל כושר שיפוט מעוות (לפחות כשהוא
בפאניקה). לעומת זאת, האישה מתגלית כקרת רוח ורציונלית, שאינה מאבדת את הראש;
בקיצור – קוּלית.
חלוקת התפקידים הזאת מעניינת, כי היא מנוגדת לסטיגמה המקובלת הן באשר
לגבר והן באשר לאישה.
הבחירה של האלוהים למי מהשניים להתגלות הייתה על פי האופי, והמשך הפרק
מוכיח שזו בחירה נכונה.
בתרבות פטריאכלית, הפרק הזה הוא ממש פמיניסטי חתרני. איך התנ"ך מעמעם
את החתרנות הזאת? בכך שהאישה בפרק הזה נטולת שם.
*929