הבלוג של אורי הייטנר

א .   ב ח ז ר ה   ל מ ל י א ה

לפני כחודשיים נבחרתי להיות נציג אורטל במליאת המועצה האזורית גולן, במקומו של יוני, שמילא את התפקיד בשנים האחרונות, עד מותו.

החברות במליאת המועצה אינה זרה לי. בשנים 1987-1999, מראשית הקדנציה הראשונה שלי כמזכיר ועד תום הקדנציה השניה, מילאתי את התפקיד.

על פי החוקים והכללים הקיימים היום, בעידן עודף הבירוקרטיה, המשפטיזציה והרגולציה, הייתי מנוע מלכהן במליאה באותה תקופה. במחצית התקופה הייתי מזכיר הקיבוץ. גם בשאר התקופה הייתי חבר מזכירות. למעלה ממחצית התקופה הייתי דובר ועד יישובי הגולן, שהנו עמותה הממומנת במידה רבה בידי המועצה. היום, בכל התפקידים הללו הייתי מנוע מלהיות חבר המליאה, מחמת ניגוד אינטרסים, כביכול.

המדינה קצת השתגעה בנושא הזה של ניגוד אינטרסים. איזה ניגוד אינטרסים יש בין חברות במליאת המועצה לבין חברות בוועד המנהל של היישוב (מזכירות, בלשוננו)?

הרעיון העומד מאחורי החוק, הוא שחבר מליאה מחויב לטובת האזור. חבר הוועד המנהל של היישוב מחויב לטובת יישובו. אלו אינטרסים מנוגדים, לכאורה.

זו אי הבנה בסיסית של רעיון המועצות האזוריות ומהות ההתיישבות הכפרית הקהילתית. זו אי הבנת מהותו של האזור כקהילה של קהילות. יש ניגוד מהותי בין החוק שקבע את מבנה המליאה, לחוק הנוגע לניגוד האינטרסים. למה החוק קובע שנציגי המליאה יבחרו בידי חברי היישוב שלהם, אם יש ניגוד אינטרסים כזה? הרי ניתן לבחור את המליאה באמצעות בחירה ברשימות, כמו ביישובים עירוניים, בידי כל אזרחי המועצה. ואם אין בכך ניגוד אינטרסים, מדוע מזכיר וחבר מזכירות פסול מלכהן במליאה?

בעיניי זה אבסורד.

כחבר מליאת המועצה האזורית, כמובן שאני מחויב בראש ובראשונה לטובת האזור. לא רק כיוון שזה החוק, אלא כיוון שזו מהותה של שליחותי. אולם אני גם נציג יישוב, וככזה אני חש כשליח הציבור. אין סתירה בין השניים אלא השלמה. כבעבר, אני משוכנע שאשכיל לממש את מהות התפקיד על שני אופניה.

עם בחירתי לתפקיד, סיכמתי עם רן, שאקיים עמו קשר רצוף של עדכון והתייעצות ועל דיווח למזכירות פעמיים בשנה.

ב .   מ פ ה   ק ה י ל ת י ת

עפרה שבבנימין היא היישוב הקהילתי הראשון בישראל. לפני שנים אחדות אמר לי אחד ממייסדי היישוב ומעמודי התווך שלו, שהוא כבר אינו מכיר את כל תושבי היישוב בשמם, והוא מרוצה מכך, כיוון שזו ההוכחה לכך שהיישוב גדל בצורה משמעותית.

מאז, אני נושא את דבריו כאות אזהרה. דווקא כמי שמטיף כל השנים לקליטה גדולה וזו הקדנציה השלישית שאני נושא בתפקיד של הבאת משפחות חדשות לקליטה, ברור לי לְמה אסור לנו להגיע – למצב שבו לא נכיר זה את זה.

לכן, הקליטה שלנו היא מדורגת ומבוקרת, ולכן אנו מבצעים כל העת פעולות רבות להידוק ההיכרות והחברות בתוכנו.

חשתי גאווה לשמע דבריה של רותם ג' בטקס זבד הבת של איילה, על אורטל כמשפחה המורחבת שלה, כפי שחשתי גאווה מהמספר הרב של החברים שהשתתפו באירוע. טקסי קבלת השבת שהוקדשו לאחרונה לכבוד הולדת שקד וחנוכת הבית של משפחות בן ארי ואורטל, נועדו אף הם לחיזוק היחד והמשפחתיות. כך גם הפעילות לקירוב הנקלטים לציבור הקולטים ולהיפך, כמו ערב הנקלטים בשבוע שעבר.

כך אני רואה גם את מפת המגורים באורטל שהועברה לנו לפני ימים אחדים. זוהי יוזמה חשובה מאוד של המזכירות, ויוזמיה ראויים לברכה. הם חידשו מסורת שהייתה נהוגה באורטל ונמוגה עם הזמן. פעם בשנה, צולמה וחולקה לחברים מפת השיכון, משורטטת ידנית. הטכנולוגיה שונה, אך המהות זהה.

יש רמות שונות של היכרות בין החברים בקיבוץ, אך המינימום שבמינימום הוא להכיר את שמות האנשים, את מקום עבודתם ואת מקום מגוריהם. המפה מאפשרת לכולנו לדעת היכן כל חבר גר, במיוחד בשנים של תנופת קליטה, המאופיינות במעברים רבים. יש ביוזמה הזאת מסר של הנהגת הקיבוץ, המעודד את ההיכרות בין החברים.

ג .   י ו ז מ ה   מ ב ו ר כ ת

חבל שלא הוצבו מצלמות לתעד את תגובת החברים כשנכנסו לחדר האוכל וראו לראשונה את סידורו החדש. אני בטוח שזה יכול היה להיות משעשע למדי.

אני אוהב את הסידור החדש, אך עוד יותר מכך אני אוהב את עצם היוזמה. "מי הזיז את הטחינה שלי?" – כך קראנו להצגת חג המשק ה-35, עם השינויים שנעשו בחדר האוכל באותה שנה, בפרפרזה על "מי הזיז את הגבינה שלי"?

לכאורה, השינוי בסידור השולחנות הוא שינוי מינורי, לעומת אותם שינויים כמו הכשרת חדר האוכל ורישום הארוחות. אך האמת היא, שצריך אומץ כדי לשנות הרגל של שנים כה רבות, בנושא כל כך יומיומי בחיים.

וכיוון שאין קל יותר מאזור הנוחות של שמירה על ההרגלים הקיימים ועל הסדר הקיים, ראוי ענף המזון לשבח על עצם השינוי המרענן, על עצם המחשבה שכדאי לבדוק אפשרויות חדשות, אחרות מן הקיים. ויותר מכך, חשובה החשיבה החברתית שמאחורי הסידור החדש; חיפוש הדרך לסדר את השולחנות באופן שהסועדים ייטיבו לראות אלה את אלה, לשוחח ביניהם ובכך להגשים את ייעודו המרכזי של חדר האוכל.

* מידף - עלון קיבוץ אורטל