חביירים! אני קורא אתכם לסדר. ככה אי אפשר לנהל קיבוץ, כשכל אחד עושה
מה שהוא רוצה! צריך שיהיה פה סדר!
בעצם... למה? מה רע בכך שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה? מה טוב יותר מכך
שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה?
בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל,
אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה.
מה רע? אוטופיה אנרכיסטית. אין טוב מחברה שבה כל אחד יכול לעשות
כרצונו, לממש את רצונותיו, את שאיפותיו, את מאווייו; את הישר בעיניו. התיאור הזה
נשמע כהתגשמות חלום. אז על מה מלין הכתוב?
הפירוש המילולי של המושג אוטופיה, הוא אי-מקום. מקום שאינו קיים.
האוטופיזם הוא השאיפה להגשים או-טופיה, איזה כוכב צפון מושלם שלאורו אנו הולכים
ובכך מקדמים את האדם, את החברה, את האנושות. אולם האוטופיה עצמה היא מקום שאינו
קיים, שאינו יכול להיות קיים.
אין כל רע בכך שאיש הישר בעיניו יעשה, אלא שזו אוטופיה. במקום שבו
חיים אנשים שונים, כלומר בחברה; קבוצה, קהילה, עם, יש רצונות סותרים, יש התנגשות
של שאיפות, ולכן אין מצב שבו איש הישר בעיניו יעשה, והדבר יהיה ישר גם בעיני חברו,
גם בעיני חבריו, גם בעיני חֶבְרָתוֹ. חייבים להיות מנגנונים של הסכמה, של בירור, של
הכרעה ואף של אכיפה. רק באוטופיה ניתן לחיות ללא מוסדות כאלו.
דומני שנכון יותר היה לנסח את המשפט כך: איש העקום-בעיני-חברו יעשה.
וחז"ל אמרו: אלמלא מוראה של מלכות איש את אחיו חיים בלעו.
****
ספר שופטים מתאר ניסיון להתנהלות אנרכית של עם ישראל, ללא שלטון
מרכזי. יש בכך ביטוי ליסוד אנרכיסטי הקיים ביהדות. היסוד הזה הוא יסוד חיובי
מעיקרו, המהווה מחסום בפני עריצות, בפני שלטון מוחלט, בעידן שבו מובן מאליו ששליט –
הוא שליט מוחלט. לכן המלך, על פי התורה, הוא מלך מוגבל ביותר, כפוף לחוק, מנוטרל
מסמכויות רבות. לכן שמואל כל כך מתנגד למלכות. לכן נביאי ישראל מהווים רשות המלווה
את המלכים ומשמשת גם כאופוזיציה להם.
אולם הניסיון של ספר שופטים הוא ניסיון שלא הצליח. לאורך הספר אנו
רואים הידרדרות למצב של "איש את אחיו חיים בלעו".
האג'נדה של ספר שופטים, מבטאת את הצורך בשלטון מרכזי; את החתירה
למלכות. זאת המשמעות של הפזמון החוזר: בַּיָּמִים
הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל, אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה.
ההיסטוריה האנושית, גם המודרנית, מעידה שאנרכיה היא מבוא לרודנות.
דמוקרטיה חלשה היא המבוא לאנרכיה. המחסום בפני דיקטטורה הוא דמוקרטיה חזקה.
* 929