יחזקאל /
החלונות הגבוהים
פינתי
השבועית ברדיו "אורנים", 17.11.15
בפינתנו האחרונה הבטחתי להקדיש את הפינה הבאה לחיים חפר, במלאת 90 שנה
להולדתו.
הפינה אירחה לאורך השנים שירים רבים של חיים חפר, והאחרון בהם,
"שיר הפטנטים", רק לפני שבועיים. לאחר מותו של חפר, לפני ארבע שנים, הפינה
הוקדשה לזכרו וסיפרתי על האיש ויצירתו.
לא אחזור הפעם על הדברים, ובמקום זאת אתמקד בסוגיה מעניינת ומפתיעה –
שיריו המצונזרים של חיים חפר.
האמת היא שחפר לא בדיוק מצטייר כמי ששיריו אמורים להיות מצונזרים. בכל
זאת, חתן פרס ישראל לזמר העברי, הפזמונאי הבולט ביותר של דור תש"ח, כמעט סמל
של הממסד האשכנזי החילוני. מיינסטרים טיפוסי. אז מה לשיריו ולצנזורה.
ובכן, היה לו רומן מעניין עם הצנזורה. היום, הסיבות שבעטיין נפסלו
שירים שלו להשמעה, נשמעות מגוחכות. כל מי שטוען שהדמוקרטיה וחופש הביטוי בנסיגה, מוזמן
שיבחן מחדש את האקסיומה, על פי הדוגמאות שנזכיר.
הצנזורה המפורסמת ביותר על שיר של חפר, היא על השיר "הסלע
האדום". המעניין הוא, שמי שאסר את שידור השיר לא הייתה הצנזורה.
מסתבר ששידור השיר הופסק בשל צנזורה עצמית, של חיים חפר עצמו.
בקיץ 1958, כשהשיר היה בשיא הפופולריות, התלווה חיים חפר לאורח חשוב,
מן הסתם תורם, מארה"ב לטיול ברחבי הארץ, ובאחד הימים עלה אתו על המצדה. הוא
הסביר לו על הנוף הנשקף מהמצדה, שרובו בירדן. קצין צה"ל שליווה אותם, לקח
אותו הצדה כדי להמתיק עמו סוד, וסיפר לו בגאווה שהוא עומד ללכת לפטרה בהשראת שירו.
חפר ניסה בכל כוחו להניא אותו מן הרעיון המסוכן. משהבין את הפוטנציאל המסוכן של
שירו, הוא פנה לבן גוריון, שהיה אחראי על "קול ישראל" שהייתה כפופה
למשרד ראש הממשלה בעידן שקדם להקמת רשות השידור, ובתור שר הביטחון היה אחראי על
גלי צה"ל, וביקש ממנו להורות לא לשדר את השיר. וכך היה. ההחלטה התקבלה ב-30
ביולי 1958, ובמשך שנים השיר לא שודר. זה מקרה נדיר של הטלת חרם על שיר, בידי
כותבו.
אך לא היה זה שירו הראשון שנפסל. קדם לו "הגנרל המקסיקני קסטנייטס"
שנכתב בראשית שנות ה-50. השיר הסאטירי סיפר על גנרל מקסיקני רודף כבוד, שנמנע
מלהיות נוכח בשדה הקרב. הוא עטור מדליות, אך לא כתוצאה מקרבות אמתיים. מה לחפר ולאיזה
גנרל במקסיקו? איש לא קנה את הסיפור המקסיקני. חפר, ביכה את פירוק הפלמ"ח, או
בלשון שירו "רבותיי ההיסטוריה חוזרת": "כן הכושי יכול כבר ללכת, כי
הכושי עשה את שלו". הוא עיין את הממסד הביטחוני שלא היה פלמ"חניקי ויצא
נגד העובדה שצה"ל הופך לצבא עם גינוני משמעת וטקס, גינוני בולשיט, במקום
לשמור על רוח הפלמ"ח. הגנרל הוא כנראה יעקב דורי, הרמטכ"ל הראשון,
שבמלחמת העצמאות, שבה כיהן כרמטכ"ל, היה מרותק למיטת חוליו. השיר נאסר
לשידור, אך כעשר שנים מאוחר יותר היה ללהיט גדול של "התרנגולים".
שיר נוסף הוא אחד הלהיטים הגדולים ביותר של שנות השישים, אך הייתה
עליו מחלוקת והוא לפחות הוגבל לשידור – "שיר השכונה". בשיר מופיע המשפט:
"מסובבת את התחת ושונאת את הבנים". מילא שהיא שונאת את הבנים, אבל...
מסובבת את התחת?! הלו, זה רדיו?
השיר שנאזין לו היום, הוא משנות הששים המאוחרות, שירה של שלישיית
"החלונות הגבוהים" "יחזקאל". "החלונות הגבוהים",
להקתם של אריק איינשטיין, שמוליק קראוס וג'וזי כץ, נחשבת ללהקת הרוק הישראלית
הראשונה, אם כי ניתן להגדיר אותה כרוק רך, או כפופ-רוק. הלהקה הייתה פופולרית
ביותר וכזו היא עד היום. תקליטה היחיד הוא אחד הנמכרים ביותר בתולדות המוסיקה
הישראלית.
השיר "יחזקאל" ששמוליק קראוס הלחין למילותיו של חפר, עורר
מחאה חריפה בציבור הדתי, בשל ההתייחסות אל הנביא יחזקאל כאל אחד מהחבר'ה, ללא מרחק
של קדושה. "הוא ואלוהים כמו אני ואתה" – זו ממש כפירה בעיקר.
"בומבה של נביא" (בסלנג של היום הוא בטח היה כותב נביא קוּל)? למה מה,
הוא חבר שלך?
השיר נפסל לשידור, ולבסוף הפשרה הייתה שניתן יהיה להשמיעו אחרי השעה
22:00, כשהילדים ישנים, וכך השיר לא ישחית את נפש הנוער.
חיים חפר הכניס לשיר מוטיבים מרכזיים מספר יחזקאל, כמו "מעשה
מרכבה" וחזון העצמות היבשות. אך את מעשה מרכבה, שהוא חזון אפוף קדושה וסוד,
העוסק בדרכי ניהול הבריאה בידי האלוהים, מתאר חפר כמרכבה שעליה יוצא יחזקאל, שידע
איך לכייף, לטיול שמימי, ששזורים בו המושגים של מעשה מרכבה, כמו הגלגל, החשמל,
המלאכים.
ואת חזון העצמות היבשות, המתאר את גאולת ישראל ותחיית המתים, הוא
מסיים במשחק מילים עם מסר כפול – "אלף חתיכות אז הלכו אחריו". מצד אחד –
המשך של השורה הקודמת על "עצם אל עצם חיבר ואסף" ומצד שני – יחזקאל הוא
מעין כוכב פופ, אנחנו בעדו, נלך אחריו עם תרמיל ומקל, הוא "בומבה של
נביא", ולכן אלף "חתיכות" הלכו אחריו. פלא שהשיר הרגיז?
אך למרות התיאור הכריזמטי של נביא שהעם הולך אחריו, אחד הבתים קרוב יותר
למקור על אודות יחזקאל ושאר נביאי ישראל: הוא דיבר על מיני תועבות, הרביץ נאומים
ברחובות, אך העם צחק לו ורץ לבילויים.
אחרי מלחמת ששת הימים, כשההערצה למדינת ישראל בעולם העפילה לשיאים,
יצאה שלישיית "החלונות הגבוהים" למסע הופעות מוצלח מאוד בעולם. במסע הזה
גם התפרקה החבילה.
הלהיט הגדול בסיבוב ההופעות היה השיר "אל אל ישראל", שיר
ניצחון באנגלית ובצרפתית, במנגינה של "יחזקאל", המספר על דוד הישראלי
שגבר על גוליית הערבי.
אנו בעד הנביא יחזקאל
נלך אחריו עם תרמיל ומקל
אל כל מקום שאותנו יביא
הנביא יחזקאל הוא בומבה של נביא
אל אל אל יחזקאל
אח, איזה גבר אח, איזה איש
שתי העיניים כאבן תרשיש
עם מלאכים הוא אכל ושתה
הוא ואלוהים כמו אני ואתה!
איך הוא דיבר על מיני תועבות
איך הוא הרביץ נאומים ברחובות
איזה מילים ואיזה ביטויים
אך העם צחק לו ורץ לבילויים!
הוא אז חלם שהוא טס על גלגל
בין עננים בוערים כחשמל
שני מלאכים הוא חיבק וליטף
הנביא יחזקאל ידע איך לכייף!
לילה אחד כשעיניו עצומות
בא אל בקעה מלאה עצמות
עצם אל עצם חיבר ואסף
אלף חתיכות אז הלכו אחריו!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
