הבלוג של אורי הייטנר

בפרק שעבר פגשנו לראשונה את שאול, הנער שנשלח בידי אביו לחפש אתונות שאבדו, ומצא מלוכה. כבר בהצגתו הראשונית, הוא מוגדר "בָּחוּר וָטוֹב, וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ, מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה, גָּבֹהַּ מִכָּל-הָעָם".

יתכן שבין תכונותיו הטובות נמנה גם גובה פיזי, כתוספת להיותו טוב, שאין טוב ממנו מבני ישראל. ויתכן שהביטוי "מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה" מתייחס אף הוא, כמו בעברית המדוברת בימינו, לביטוי תכונותיו הטובות של האיש. אנו משתמשים בביטוי הזה כדי להגדיר אדם יוצא דופן במידותיו הטובות, המוסריות והערכיות, כאדם בעל כישורים יוצאי דופן. אנו מתכוונים לשיעור הקומה הערכי.

בפרק י' מוכתר שאול למלך, ושוב חוזרת ההגדרה הזאת לתיאורו: "וַיִּגְבַּהּ מִכָּל-הָעָם מִשִּׁכְמוֹ וָמָעְלָה". ומעניין, שפסוק קודם לכן, נאמר עליו שהוא "נֶחְבָּא אֶל-הַכֵּלִים", ללמדך על הזיקה בין ענווה לגדולה.

השילוב של מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה ונֶחְבָּא אֶל-הַכֵּלִים מסביר מדוע "בָּחַר בּוֹ יְהוָה כִּי אֵין כָּמֹהוּ בְּכָל הָעָם".

גם בטקס הכתרת המלך הראשון של ישראל, שמואל מקפיד לקלקל מעט את החגיגה, ולגנות בשם האלוהים את העם על בחירתו בשיטת הממשל המלוכנית. ואף על פי כן, אלוהים מחליט לזרום עם העם ועם רצונו, כאומר: "נִיצְחוּנִי בניי, ניצחוני בניי".

מלך ככל הגויים דרש העם, אך זה לא מה שהוא קיבל. מלך ככל הגויים פירושו מלך המצוי מעל לכל חוק. מלך ישראל כפוף לחוק, כפוף לתורה. ובטקס ההכתרה מלמד שמואל את העם את משפט המלוכה, שעיקרו הוא הגבלתו של המלך והאיסור עליו להרבות בנשים, בכסף וזהב ובסוסים.

תם טקס ההכתרה, ושאול חוזר הביתה. ובפסוק האחרון מלווה אותו הידיעה שיש לו אופוזיציה, ולא סתם אופוזיציה אלא אופוזיציה של בני בליעל.

שאול בוחר להחריש. או שמא "וַיְהִי כְּמַחֲרִישׁ" פירושו - החרשה טקטית.

* 929