* מכתב ליוסי שריד – עשרות מאמרים כתבתי על יוסי שריד במשך השנים.
ברובם המכריע, אולי בכולם, מתחתי עליו ביקורת חריפה ותקפתי אותו. סוף סוף שריד היה
מן הבולטים והבוטים בין מבטאי השקפת עולם מנוגדת לשלי. כתבתי גם שני מאמרי ביקורת
ספרותית על יצירות שכתב, ובהן שיבחתי את הכתיבה, אך שללתי את המסר הפוליטי.
ופעם אחת כתבתי ליוסי שריד מכתב אישי. זה היה בנובמבר 1990. האזנתי ברדיו
לשידורים החיים מהלווייתו של "הרב" כהנא. האספסוף הפרוע נהם במלוא גרונו
את תמצית הגותו הרעיונית של כהנא, נהמת הזוועה "מוות לערבים". בשלב
מסוים, כנראה כדי לגוון קצת את תפריט הערב, הם עברו לנהמות קצובות: "מוות
לשריד".
שמעתי, ומיד התיישבתי מזועזע לכתוב מכתב לשריד. במכתב הצגתי את עצמי
כיריב פוליטי ואידיאולוגי, שאינו מסכים כמעט עם אף מילה שלו. ודווקא כיריב הבעתי
זעזוע מן הקריאה הנוראה, וסולידריות עם שריד כקורבן להסתה לרצח.
מה הפלא, שתלמידיו של כהנא, כמו ראש הקו-קלוקס-קלאן הישראלי גופשטיין,
יצאו בקריאות שמחה וצהלה גסות על מותו של שריד. וכמוהם גם אמיר חצרוני,
"הפרופסור" הנבל המנוול.
* אחרי שהמחבלים יורשעו – אחרי שיפוענח סופית הטבח במשפחת דוואבשה, והמחבלים
הרוצחים יועמדו לדין ויורשעו, האם אוהדיהם בימין הרדיקלי יפסיקו להפיץ את סיפורי
הבדים על "מלחמת כנופיות" וכו'? כמובן שלא. הם יספרו סיפורי בדים בנוסח
גדעון-לוי-איתמר-בן-גביר, על השב"כ שמפליל אנשים אחרי שטפל עליהם אשמה, על
הודאות באשמה בעינויים ושאר שקרים ותאוריות קשר. ורבים רבים יאמינו לסיפורים האלה.
* בתרגום לשבדית – שרת החוץ של שבדיה מגדירה הצלת חיי אדם באמצעות נטרול מחבלים בעיצומו
של מסע רצח – "הוצאה להורג ללא משפט". מה שמעורר חשד כבד בלבי,
ש"הארץ" מתורגם לשבדית.
* איזהו גיבור? – בפרשת השבוע, פרשת "וישב" קראנו את סיפור יוסף ואשת-פוטיפר.
על רקע פרשיות ניצב רוני ריטמן והח"כ המתפטר ינון מגל, שכל אחד מהם עתיר
הישגים וגילויי גבורה ואומץ, בשירותם בצבא ובמשטרה, בולטת לטובה התנהגותו של יוסף,
המגדירה מכיוון אחר את המושג גבורה, ככתוב בפרקי אבות: "איזהו גיבור? הכובש את
יצרו. שנאמר [בספר משלי]: טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגִּבּוֹר, וּמֹשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלֹּכֵד
עִיר' ".
* מיליארדר ובן אדם – מרק צוקרברג הודיע שיתרום 99% ממניותיו
בפייסבוק במהלך חייו. מה שמוכיח, שניתן להיות מיליארדר ובן אדם; שעושר אינו חייב
להיות בן זוגה הצמוד של החזירות. אדם שהצליח ויש לו, אם הוא נשאר בן אדם, חש חוב
מוסרי לחברה, ומן הראוי שיקדיש את מרבית רווחיו לרווחת הכלל.
* אקזמפלר אקסקלוסיבי – בפוסט שהעלתה בפייסבוק, קראה שלי יחימוביץ'
להניח לאורן חזן, כיוון שזו לא חכמה לבעוט במי שנמצא על הרצפה. המבחן של המלחמה
בשחיתות היא כשמדובר בגורמים בעלי כוח כאולמרט ופואד.
אכן, המבחן האמתי של המלחמה בשחיתות הוא כאשר מדובר בגורמים בעלי כוח, כאולמרט,
קצב ופואד. ואכן, שלי יחימוביץ' ראויה לשבח על אומץ לבה להילחם במושחתים כשהם בשיא
כוחם. במאמר שכתבתי לפני ימים אחדים העליתי על נס את היותה של שלי צדיקה בסדום בנושא
פואד. אבל לא הייתי כותב את הדברים ששלי כתבה, בהקשר של אורן חזן. יש משהו אקסקלוסיבי
בהתנהלות שלו. הוא רק כחצי שנה בפוליטיקה, עוד לא עשה דבר בחיים שלו, עוד לא בנה בית
ולא נטע עץ, וכבר הוא סוחב על גבו קופת שרצים בגודל של נושאת מטוסים. ידו בכל דבר שלילי,
ויד כל דבר שלילי בו. שילוב של ביריון, פרחח, מושחת, מוקיון, שחצן ומגעיל. שילוב ייחודי.
לא בכדי הכל מאסו בו, ימין ושמאל. כאשר יו"ר הכנסת הביע תקווה
שהכנסת תיפטר ממנו, אני בטוח שהוא ייצג כמעט את כל הח"כים וכמעט את כל הציבור
הישראלי.
* חומץ בן חומץ - גנב ההצבעות הידוע יחיאל חזן, אביו של הפרחח המושחת והדוחה אורן חזן -
דור שני למבזי הכנסת והדמוקרטיה הישראלית, מציג את אסיר ציון, יו"ר הכנסת יולי
אדלשטיין, המגן על הכנסת מפני בנו הפוחז, כ... עבריין סמים. התפוח הרקוב נפל קרוב לעץ
הנגוע.
* ביד הלשון
משנס מותניו – חג החנוכה קרב ובא, ובחנוכה – נפשי מה חשקה?
חנוכה הוא חג השירים. אין עוד חג עם כל כך הרבה שירים. אצלנו במשפחה, אין
הדלקת נרות בלי סוללת השירים.
אחד משירי החנוכה החביבים, הוא שירן של תלמה אליגון רוז וחנה פרנקל
"מעשה בלביבות", המוכר יותר כ"הו חנה זלדה", מתוך התקליט
"בולבול" של צילה ועזרא דגן (1971). אין יותר אל-יגון מהשיר החביב הזה.
מה שאני אוהב בשיר, הוא שלמרות פשטותו ועממיותו, הוא משלב בתוכו מִשְׁלב
לשוני גבוה. כך, למשל: "נַפְשִׁי מָה חָשְׁקָה", "הַשּׁוּקָה דּוֹהֵר"
ו"שׁוּב מְשַׁנֵּס רַבִּי קַלְמָן מָתְנָיו".
מה פירוש משנס מותניו? הפירוש המילולי של הביטוי הוא חוגר חגורה. משמעות
הביטוי היא מתארגן לביצוע משימה. מקור הביטוי הוא מקראי, והוא נאמר על אליהו
הנביא: "וְיַד יְהוָה הָיְתָה אֶל אֵלִיָּהוּ, וַיְשַׁנֵּס מָתְנָיו, וַיָּרָץ
לִפְנֵי אַחְאָב עַד בֹּאֲכָה יִזְרְעֶאלָה" (מל"א י"ח, מ"ו).
* 929