הבלוג של אורי הייטנר

מיס יוניברס לשנת 2015 היא מיס קולומביה, הכריז המנחה. לא חלפו דקות ספורות, ומיס קולמוביה המאושרת, בפסגת התהילה, נאלצה לוותר על הכתר לטובת מיס פיליפינים.

כשזה קרה, חשבתי על שמעון פרס. לא רק בשל התחביב המשותף של פרס ושל מלכות יופי, להכריז על שלום עולמי, אלא בעיקר כיוון שמי כמוהו רגיל לחוויה הזו? כמה פעמים הוא הלך לישון כראש הממשלה על פי תוצאות המדגם, וקם בבוקר כראש האופוזיציה, על פי תוצאות האמת?

כך בדיוק קרה לבנו של דוד אדוניה בן חגית, אחיו של אבשלום. אף הוא כבר היה המלך, על פי תוצאות המדגם, ובעיצומן של החגיגות, הגיעו אליו תוצאות האמת – שלמה הוא מלך ישראל.

תוצאות האמת אינן נקבעות בקלפי. את תוצאות האמת קובע דוד המלך. דוד בחר בשלמה כיורשו.

דוד הפתיע את אדוניה. כאשר דוד, שאת ההיסטוריה שלו בענייני נשים אנו זוכרים היטב, לא ידע את אבישג השונמית, היפה בבתולות הארץ, שנשלחה אליו כדי לחממו ולהיות אשת חיקו, הניח אדוניה שהזקן הזה כבר גמור. כמו אבשלום אחיו, אצה לו הדרך. הוא לא חשב שעליו לעבור הליך של בחירה בידי דוד. הוא לא ספר את דוד. הוא הכתיר את עצמו.

מסתבר שדוד אמנם זקן, בא בימים ולא יחם לו, אך הוא טרם איבד את שיקול הדעת וכושר ההחלטה, וגם לא את כושר התמרון הפוליטי. וכך, שעה שאדוניה חגג את הכתרתו חסרת התוקף, יזם דוד את הכתרתו החוקית של שלמה.

בעבור אדוניה מדובר באסון כבד. לא מדובר כאן באובדן תואר מלכת היופי. גם לא מדובר כאן בתחרות על השלטון, שבה המפסיד הוא ראש האופוזיציה, עד ההתמודדות בבחירות הבאות. כאן, משמעות ההפסד היא אחרת. "וַאֲדֹנִיָּהוּ יָרֵא מִפְּנֵי שְׁלֹמֹה וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ וַיַּחֲזֵק בְּקַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ". בכל זאת, אנחנו חיים במזרח התיכון. ובמזרח התיכון משמעות המושג רוטציה, הוא שהיום אתה מולך מעל האדמה ומחר אתה קבור מתחת לאדמה.

שלמה אינו מבקש את ראשו של אדוניה. הוא מבטיח את חייו, אך דורש את נאמנותו: אִם יִהְיֶה לְבֶן חַיִל, לֹא יִפֹּל מִשַּׂעֲרָתוֹ אָרְצָה. וְאִם רָעָה תִמָּצֵא בוֹ, וָמֵת.

בחירתו של שלמה מסמלת גם את סוף עידן יואב בן צרויה. על אף חושיו הפוליטיים המחודדים, יואב הימר על הסוס הלא נכון. הוא עמד בראש תומכי אדוניה. ועל אף נאמנותו ללא סייג לדוד, הוא שיתף פעולה עם אדוניה, שעקף את המלך.

לא עוד יואב, שר הצבא  ואיש החזק בממלכה. רשמו לפניכם את השם החדש – בניהו בן יהוידע, שר הצבא של שלמה.

בניה היה ממקבלי עיטור הגבורה על הצטיינותו בעת שירותו בסיירת המובחרת של דוד. וּבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע בֶּן אִישׁ חַיִל, רַב פְּעָלִים מִקַּבְצְאֵל. הוּא הִכָּה אֵת שְׁנֵי אֲרִאֵל מוֹאָב, וְהוּא יָרַד וְהִכָּה אֶת הָאֲרִי בְּתוֹךְ הַבֹּאר בְּיוֹם הַשָּׁלֶג. וְהוּא הִכָּה אֶת אִישׁ מִצְרִי, אִישׁ מַרְאֶה, וּבְיַד הַמִּצְרִי חֲנִית, וַיֵּרֶד אֵלָיו בַּשָּׁבֶט, וַיִּגְזֹל אֶת הַחֲנִית מִיַּד הַמִּצְרִי, וַיַּהַרְגֵהוּ בַּחֲנִיתוֹ. אֵלֶּה עָשָׂה בְּנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע, וְלוֹ שֵׁם בִּשְׁלֹשָׁה הַגִּבֹּרִים.

שלמה היא איש שלום, כידוע. הוא יקים את בית המקדש, ולכן ידיו צריכות להיות נקיות מדם. לשם כך, הוא צריך לידו את בניה, שילכלך את הידיים למענו, כפי שניווכח כבר בפרק הבא.

* 929