הבלוג של אורי הייטנר

בראיון לגל"צ, נשאל היועץ הכספי של הרמטכ"ל לשעבר, תא"ל (מיל') ראם עמינח, על עלויות העתק האסטרונומיות של "צוק איתן". כמעט כל העלות נבעה ממרכיב ההגנה על האוכלוסיה האזרחית. וכשפירט עמינח את המרכיב, עלתה תמונה מדהימה. לסעיף זה שני מרכיבים: "כיפת ברזל" שהגנה על אזרחי ישראל, ומרכיבי החימוש החכם שנועדו והצליחו למזער בצורה דרסטית את הפגיעה באוכלוסיה אזרחית פלשתינאית. "אבל צה"ל המטיר טונות של חומר נפץ על הרצועה, לא זה הגורם שייקר את המבצע?" הקשתה המראיינת טלי ליפקין שחק, ועמינח הסביר: אילו ירינו כמות גדולה פי כמה וכמה של פצצות לא חכמות, עלות המבצע הייתה זולה לאין ערוך. המחיר של כל פצצה חכמה גבוה ביותר. המטרה הייתה למזער ככל הניתן את הפגיעה באזרחי אויב.

האם יש מדינה כלשהי בעולם, שלמעלה ממחצית אוכלוסייתה נמצאת תחת מטח בלתי פוסק של טילים, שאחד השיקולים המרכזיים שלה בצאתה להגנה על אזרחיה היא הגנה על אזרחי האויב, שבכוונת מכוון יורה מתוך האזורים המאוכלסים ביותר, תוך ייקור דרסטי של עלויות המבצע?

התשובה לכך היא השוואה אמפירית למספרי ההרוגים האזרחים בפעילות דומה של צבאות אחרים. איני מתכוון לצבאות של מדינות דיקטטוריות. חס וחלילה איני משווה אותנו לצבאות ערביים, לתרבות הג'נוסייד המאפיינת את אויבינו. בהשוואה למלחמות של צבאות ארה"ב, בריטניה וכוחות נאט"ו בעיראק, באפגניסטן, בבוסניה ועוד, מספר ההרוגים האזרחים ב"צוק איתן" נמוך לאין שיעור.

בהרצאה שנשא חתן פרס ישראל פרופ' אסא כשר, אחד המומחים הגדולים בעולם לאתיקה צבאית, המרבה להרצות בפני הפיקוד הבכיר של צבאות רבים במערב, בכנס בנושא "אתיקה במלחמה בטרור" ביוזמת הארגון "מילואימניקים בחזית", הוא סיפר על תגובותיהם הנדהמות של בכירי צבאות ארה"ב ואירופה ששמעו על האופן שבו צה"ל מקפיד על מוסר הלחימה, ובעיקר של בכירים שהעמיקו בלימוד וחקירה של מבצע "צוק איתן". האמירה של פרופ' כשר היא חד משמעית: אין ולא היה בעולם אף צבא שהתקרב לנורמות ולמגבלות המוסריות שצה"ל לקח על עצמו, שהן ברף גבוה לאין ערוך מחוקי המלחמה הבינלאומיים.

מרצה נוסף באותו כנס היה הנשיא ריבלין, שסיפר על החלטת הממשלה בה היה חבר, בעת מבצע "חומת מגן", להימנע מהפצצה מן האוויר של מחנה הפליטים בג'נין, שהיה קן צרעות טרוריסטי, כדי להימנע מהרג אזרחים המוני, גם במחיר דמים כבד של חיילי צה"ל. גם הוא תמך בהימנעות מן ההפצצה, חרף העובדה שבנו היה אחד הלוחמים בקרב. ניתן לחלוק על המוסריות בהעדפת חיי האויב על חיי חיילנו, אולם החשוב כאן הוא עצם הדילמה המוסרית, המעידה על המקום המרכזי של ערכי טוהר הנשק ומוסר הלחימה בהחלטותינו. וראה זה פלא, דווקא הפעולה הזאת בג'נין, הייתה מוקד לעלילת הדם הנוראה על "הטבח בג'נין", בעיקר בסרט השקרי "ג'נין ג'נין". "כל העולם" יודע שישראל ביצעה טבח בג'נין.

הסיבה לכך, היא תעשיית השקרים של קמפיין הדה-לגיטימציה המתנהל נגד ישראל, זכותה להתקיים וזכותה להגנה עצמית.

המאבק בדה-לגיטימציה הוא משימה לאומית חשובה, שראוי להירתם אליו ולהפנות אליה את מיטב הכוחות והמוחות שלנו. אך יש בתוכנו מי שמשמשים חוד החנית של הקמפיין הזה; ארגונים דוגמת "שוברים שתיקה", שפעיליו מסתובבים כלהקה נודדת ברחבי העולם, מעיר לעיר וממדינה למדינה, ומעלילים עלילות דם על מדינתם, על צה"ל – מפקדיו ולוחמיו.

את הארגון הזה ראוי להוקיע, ואני שמח על התעוררותם של חברים במענית ובשער הגולן נגד הזמנת "שוברים" להמשיך את מסע ההסתה וההכפשה בקיבוציהם. אני מקווה שהם לא יירתעו מחבריהם לקיבוץ המטיחים בהם טיעונים ענייניים כמו "לאומנים... הסתה... ימין" ולא מסיסמאות "חופש הביטוי" כהצדקה להזמנת פעילי הארגון להרצות בקיבוצים. חופש הביטוי הוא גם החופש של חברי הקיבוץ להחליט את מי אינם רוצה להזמין לקיבוץ. אני בטוח שאף אחד לא יעלה על דעתו להזמין את "להב"ה" למענית בשם חופש הביטוי, ובצדק. גם "שוברים שתיקה" צריכים להיות מוקצים מחמת מיאוס.

* "ידיעות הקיבוץ"