הבלוג של אורי הייטנר

בפרק הקודם נוכחנו בנאומו בעברית (יהודית) של רבשקה, נציגו של מלך אשור, באוזני הנצורים בירושלים; נאום שנועד לזרוע יאוש ופחד ולפורר את האמונה ורוח הלחימה של תושבי העיר.

המלך חזקיהו על סף יאוש. הוא עוטה על עצמו בגדי אבל, ושולח את שליחיו אל הדמות החדשה, שאנו פוגשים לראשונה, הנביא ישעיהו בן אמוץ.

מה תפקידו של איש הרוח בעת מלחמה? אנו נתקלים היום באותם "אנשי רוח" דה-לה-שמאטע הרואים כשליחותם בעת מלחמה להיות רבשקה כחול לבן; להביע ב"יהודית" מסרים של חולשה, של כניעה, של אבדן האמונה בצדקת הדרך. זו אינה דרכו של ישעיהו בן אמוץ. ישעיהו מבכר את דרכו של נתן אלתרמן, בשירי "הטור השביעי" במלחמת השחרור. כמו אלתרמן, גם ישעיהו בן אמוץ מבין שתפקידו של איש רוח בעת מלחמה ומשבר לרומם את רוח העם, לחזק את אמונתו בעצמו ובצדקת דרכו ולחזק את ההנהגה.

אַל תִּירָא מִפְּנֵי הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ, אֲשֶׁר גִּדְּפוּ נַעֲרֵי מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֹתִי. הִנְנִי נֹתֵן בּוֹ רוּחַ וְשָׁמַע שְׁמוּעָה וְשָׁב לְאַרְצוֹ וְהִפַּלְתִּיו בַּחֶרֶב בְּאַרְצוֹ. ... לא תִנָּתֵן יְרוּשָׁלַםִ בְּיַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר. הִנֵּה אַתָּה שָׁמַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר עָשֹוּ מַלְכֵי אַשּׁוּר לְכָל הָאֲרָצוֹת לְהַחֲרִימָם, וְאַתָּה תִּנָּצֵל.

ולא רק ניצחון במלחמה מבטיח ישעיהו, אלא גם שגשוג בימי השלום שאחריה: "אָכוֹל הַשָּׁנָה סָפִיחַ וּבַשָּׁנָה הַשֵּׁנִית סָחִישׁ וּבַשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית זִרְעוּ וְקִצְרוּ וְנִטְעוּ כְרָמִים וְאִכְלוּ פִרְיָם".

* 929